בקרה גליקמית טובה בחולי סוכרת הסובלים ממחלת כליה כרונית (CKD) ועוברים המו-דיאליזה הינה כלי נבואי בלתי תלוי לפרוגנוזה טובה יותר.
בקרה גליקמית מחמירה בסוכרתיים מפחיתה את הסיבוכים הקשורים למחלת הסוכרת, הקובעים מאוחר יותר את איכות החיים ואת הפרוגנוזה באותם המטופלים.
במחקר תצפיתי אורכי, צוות חוקרים בחן את האימפקט של בקרה גליקמית על שיעור ההישרדות בזמן טיפול המו-דיאליזה ב- 114 חולי סוכרת בין השנים 1995 ל- 2002.
הנבדקים חולקו לקבוצות ע”פ רמות HbA1c (A1C) שלהם ב- 3 החודשים שקדמו לתחילת המחקר: טוב (34 נבדקים, A1C נמוך מ- 6.5%), בינוני (39 נבדקים, A1C בין 6.5% ל- 8%) או גרוע (41 נבדקים, A1C גבוה מ- 8%).
גיל הנבדקים הממוצע בתחילת המחקר היה 60.8 שנים ומשך טיפול ההמו-דיאליזה הממוצע בקו ההתחלה היה 44.7 חודשים.
לא היו הבדלים משמעותיים באפיונים הקליניים בין הקבוצות.
המטופלים בקבוצה עם ה- A1C הגרוע היה בעלי שיעורי סיכוי מצטברים נמוכים יותר בהשוואה לאלה עם רמות A1C טובות או בינוניות.
הממצאים הללו מרמזים באופן חזק על החשיבות שבהשגת בקרה גליקמית טובה כדי לשפר את הפרוגנוזה גם לאחר אינדוקציה של המו-דיאליזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!