ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Hypertension, עולה כי קיים קשר בין מרווח QRS ארוך יותר בא.ק.ג. והסיכון לעליה ב- CHF (congestive heart failure).
לכרבע מחולי CHF יש אינטרוול QRS מוארך (לפחות 120 מילי שניות) בא.ק.ג. בהערה מקבילה, גברים עם CBBB (complete bundle branch block) חווים שכיחות גדולה יותר של CHF פרוספקטיבית.
החוקרים בדקו אם הסיכון ל-CHF עולה עם עליה במרווח QRS בחולים ללא CHF. במחקר השתתפו 1759 נבדקים במחקר Framingham (גיל ממוצע 70, 63% היו נשים), שעברו בדיקה רוטינית ולא היה להם לפני כן MI או CHF.
מרווחי ה-QRS הוגדרו להלן : פחות מ-100 מילי שניות (referent), בין 100-119 מילי שניות (BBB לא שלם) ויותר מ-120 מילי שניות (BBB שלם).
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 12.7 שנים, 324 נבדקים (205 נשים) פיתחו CHF. זה כלל 231 (17.3%) מתוך 1339 נבדקים בקבוצת QRS תקין, 62 (20.2%) מתוך 307 נבדקים עם BBB לא שלם ו-31 (27.4%) מתוך 113 נבדקים עם BBB שלם. שכיחות CHF עלתה בשלוש הקטגוריות של מרווח QRS בנקודת ההתחלה בגברים ובנשים.
בהשוואה ל-QRS תקין, ל- BBB לא שלם הייתה עליה בסיכון ל-CHF של פי 1.43 (p = 0.03) ו-BBB שלם נקשר עם עליה של פי 1.74 יותר בסיכון ל-CHF (p < 0.001). קשרים אלה נשארו גם לאחר תקנון למסת החדרים בנקודת ההתחלה.
לדברי החוקרים, ישנם מספר מנגנונים, שיכולים להסביר את הקשר בין QRS מוארך והסיכון ל-CHF. ראשית, ייתכן והקשר בין מרווח QRS ו-CHF מעורפל על ידי נטל גדול יותר של גורמי סיכון כגון : יתר לחץ דם, סוכרת או מחלת לב איסכמית בפרטים עם BBB. שנית, זה מתקבל על הדעת, שמרווח QRS ארוך יותר קשור לשינויים במבנה ובתפקוד חדר שמאל. מנגנון שלישי יכול להיות שכיחות יותר גדולה של חוסר סינכרון חדרי בפרטים עם QRS ארוך יותר, דבר העשוי לקדם את הסיכון ל-CHF.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!