כפי שהישרדות במטופלים הנגועים ב- HIV גדלה, מחלות כליה הקשורות לזיהום או לטיפול בו הופכות שכיחות יותר ויותר.
חוקרים גרמניים בחנו את ההיבטים של מחלת כליות הקשורות בזיהום HIV מאז הופעת טיפול אנטי-רטרו-ויראלי פעיל (HAART).
כשל כלייתי אקוטי גורם באופן נפוץ לסיבוך הזיהום ב- HIV והינו קשור בד”כ לרמות מתקדמות של הזיהום ב- HIV, קו-אינפקציה בווירוס הפטיטיס C וטיפול אנטי-רטרו-ויראלי קודם.
מחלות כליה כרוניות אומנם נפוצות בחולי HIV אך הגורם לכך נשאר לא ברור והאבחנה לכך דורשת ביופסיה של הכליה.
מחלות כליה נגרמות בצורה ישירה או בלתי ישירה ע”י HIV כולל HIV קלאסי הקשור למחלות כליה, למיקרו-אנגיופתיה תרומבוטית ולגלומרולונפריטידיס המתווכת חיסונית.
שינויים מטבוליים הקשורים בטיפול האנטי-רטרו-ויראלי יכולים גם הם “לתרום” למחלות כליה ע”י הגברת הסיכון לפתח סכרת ויתר לחץ דם.
השפעות רעילות של התרופות יכולות אף הן להוביל לכשל כלייתי, נמק צינורי, אבנים בכליה ומחלות כליה כרוניות.
הגידול הצפוי בשיעור למחלות כליה וכשל כלייתי מתקדם יכול, במידה מסוימת, להימנע ע”י מעקב צמוד של תפקוד הכליה, כולל הערכה של פינוי קראטינין לפני איניציאצית HAART, והמשך מעקב באופן ספציפי במהלך טיפול עבור מטופלים המקבלים טיפול בזיהום HIV מתקדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!