בהתאם לאנאליזת תת-מערכת של תוכנית טיפול קרדיולוגי בסינכרוניזציה מחדש כשל לבבי (CARE-HF), שתוצאותיה הוצגו בפגישה השנתית של האגודה לקצב הלב, נראה שמטופלים בעלי סימפטומים פחות חמורים של אי-ספיקת לב עשויים להפיק תועלת מטיפול סינכרוניזציה מחדש של הלב (CRT), ממש כמו במקרים שבהם סימפטומים אלה חמורים יותר.

המחקר הדגים שבהשוואה לטיפול רפואי, CRT הוריד משמעותית את שיעורי התחלואה והמוות במטופלים עם אי-ספיקת לב מקלאס III/IV, פרקציית הוצאה של פחות מ- 35% בחדר השמאלי וראיה לחוסר סינכרוניזציה לבבית.

יש לציין ש- CRT מיושם כיום במטופלים עם חומרת כשל לבבי מתונה עד חמורה, תפקוד סיסטולי שמאלי לקוי ואינטרוול QRS ממושך. לכן רצו החוקרים לבדוק באיזו מידה CRT מסייע בחוסר תפקוד לבבי ועד כמה זהו טיפול סימפטומאטי.

לפיכך, הועלתה הצעה שמטופלים עם סימפטומים חמורים פחות יפיקו גם הם תועלת אם הם בעלי אותה מחלה יסודית חמורה.

הערכות הסימפטומים במטופלים באנאליזה הנוכחית בוצעו ע”י החוקרים, המטופלים עצמם, בעזרת שאלונים ו- EQ5D בטווחי זמן משתנים.

נק’ הסיום הראשוניות במחקר היו מוות או אשפוז בלתי צפוי כתוצאה מאירוע לב משמעותי.

המחקר ארך בממוצע 29.4 חודשים ואף הוארך ל- 36.4 חודשים.

המחקר כלל 813 מטופלים עם אי-ספיקה לבבית מקלאס III או IV (כפי שהוערך ע”י מומחים).

הבדל סטטיסטי משמעותי היה בהערכות המטופלים עצמם את חומרת הסימפטומים שלהם.

מטופלים שהגדירו את עצמם כסובלים מסימפטומים חמורים נטו לדווח יותר על קוצר נשימה, עייפות והאמינו שבריאותם ואיכות חייהם לקויים.

עם זאת, לא היה הבדל משמעותי בסוף הנפח הסיסטולי בחדר השמאלי, בפרקציית ההוצאה של החדר השמאלי ובחומרת גירה מיטרלית.

בכל זאת, למטופלים שהעריכו את תסמיניהם כפחות חמורים היה רמות NT-probrain natriuretic peptide (BNP) נמוכות יותר וסינון גלומרולארי טוב יותר.

החוקרים מצאו שהשפעות ה- CRT היו דומות בכל הנבדקים (ללא קשר להערכתם את מצבם).

בנוסף, בהשוואה לטיפול רפואי סטנדרטי (קב’ בקורת) ל- CRT הייתה תועלת משמעותית יותר בסימפטומים של קוצר נשימה, עייפות, בריאות ואיכות חיים כללית.

ביסודו של דבר, סימפטומים של אי-ספיקה לבבית הינם מנחים גרועים לתועלות ארוכות טווח לטיפול קרדיולוגי של רה-סינכרוניזציה.

CRT הינו טיפול טוב במקרים של חוסר תפקוד לבבי מתקדם גם אם המטופל סימפטומאטי או לא.

לדיווח במדסקייפ