למרות היעילות המוכחת של Warfarin (קומדין) בהקטנת הסיכוי לשבץ איסכמי בחולים עם פרפור פרוזדורים (AF), רק כמחצית מהחולים המבוגרים בארה”ב, המאושפזים בעקבות AF משתחררים עם טיפול בתרופה.
השימוש בקומדין וניטור INR אינם מבוצעים מספיק, בעיקר בבני מיעוטים, למרות שהסיכון באוכלוסיה זו גבוה יותר מהסיכון בלבנים.
במאמר נוסף נכתב כי לעיתים קרובות רופאים אינם מטפלים בקומדין בחולים עם AF מעל גיל 80, למרות הסיכון הגבוה לשבץ. הסיבה לכך נובעת לרוב מהתוויות נגד לטיפול.
במחקר השתתפו 16,007 לבנים, לא-היספנים, 797 שחורים ו-468 היספנים, שאושפזו בעקבות AF בין אפריל 1998 ומרץ 1999.
קומדין ניתן ל-49.1% מהמטופלים עם שיחרורם. אפילו בקרב מועמדים אידיאלים, אלו עם סיכון גבוה לשבץ ומעט התוויות-נגד, קומדין ניתן רק ב-64.6% מהמקרים.
קומדין ניתן ל-49.7% מהלבנים, 43.2% מהשחורים ו-40.2% מההיספנים. בהשואה ללבנים, לשחורים והיספנים שטופלו בקומדין היה סיכוי קטן יותר למעקב אחר רמות INR במהלך 90 הימים הראשונים (9.7% בלבנים, 21.3% בשחורים ו-16.7% בהיספנים). הסיכוי לניטור רמות INR בשכיחות של פחות מפעם ב-90 ימים היתה גבוהה יותר בקרב בני מיעוטים.
טיפול בקומדין היה קשור בירידה של 35% בסיכון לשבץ, בניגוד לירידה המשמעותית של 65% שזוהתה במחקרים. התרופה היתה פחות יעילה במניעת שבץ בקרב בני מיעוטים.
החוקרים מאמינים כי המעקב הגרוע תרם ככל הנראה לירידה ביעילות קומדין בקרב שחורים והיספנים, כמו גם הגדלת הסיכון ל-Non-Cardioembolic Stroke (עבורו קומדין מספק הגנה פחות יעילה), הקשורה בסכרת ויל”ד הנלווים.
בכדי לזהות את הסיבה בגללה רופאים אינם מטפלים בקומדין בחולי AF, החוקרים בדקו 405 חולים בגילאי 65 ומעלה, שאושפזו בעקבות AF בין 2001 ו-2003.
51% מהחולים טופלו בקומדין, 75% מהחולים בגילאי 65-69, 59% מהחולים בגילאי 70-79, 45% מאלו בגיל 80-90 ו-24% מהחולים מעל גיל 90.
לדברי הרופאים, הסיבות השכיחות ביותר להעדר טיפול בקומדין היו דימומים (33%), נפילות (32%), וסירוב החולה או היסטוריה של היעדר היצמדות לטיפול (14%). סיבות נוספות כללו הפרעה קוגניטיבית, צריכת אלכוהול, ומחלה מתקדמת.
כ-75% מהחולים שלא טופלו בקומדין, קיבלו טיפול באספירין או שילוב אספירין עם קלופידוגרל, למרות שטיפולים אלו פחות יעילים מקומדין במניעת שבץ.
החוקרים מסכמים כי יש למצוא שיטות לשפר את המועמדות של חולים מבוגרים, בעיקר התערבויות להקטנת דימומים ונפילות. הם קוראים לבצע מחקרים נוספים כדי למצא שיטות אחרות למניעת שבץ, שאינם מגבירות את הסיכון לדימומים.
Stroke 2006;37.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!