למטופלים עם אי ספיקת לב יש רמות גבוהות של חלבון מוחי נתריאורטי (BNP), באופן חלקי גם בגלל פינוי מופחת ע”י הכליה.
BNP ותפקודי כליה זוהו בעבר כגורמים אבחנתיים ל- CHF, אולם הקשר והאינטראקציות בניהם לא נלמדו עד תום.
כדי להבהיר נקודה זו, מדדו חוקרים את רמות ה- BNP בשורש אב העורקים ובסינוס הכלילי ב- 366 מטופלים עם CHF רציף.
תפקוד הכליה הוערך ע”י חישוב רמת הסינון הגלומרולארי המומצע (eGFR).
בעת שפרקציית ההוצאה בחדר השמאלי והלחץ הדיאסטולי הסופי היו מנבאים בלתי מושפעים מהעליה ברמות ה- BNP, eGFR נמצא קשור לעלית הפפטיד.
לעומת זאת, שלושת הפרמטרים הללו (פרקציית ההוצאה בחדר השמאלי, הלחץ הדיאסטולי הסופי וה- eGFR) נמצאו כמנבאים בלתי תלויים בשורש אב העורקים.
למטופלים בהם נמדד eGFR נמוך מ- 60 מ”ל/דקה היו רמות BNP בשורש האאורטה הגבוהות פי שתיים ביחס למטופלים עם eGFR גבוה יותר, אף על פי שפרקציית ההוצאה בחדר השמאלי והלחץ הדיאסטולי הסופי היו זהים בשתי הקבוצות.
מחקר נוכחי זה, מצביע על כך שלתפקודי הכליה יש השפעה ישירה על סירקולציית ה- BNP במטופלי CHF עם מחלת כליה כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!