תוצאות מחקר חדש מעידות כי דיגוקסין (Digoxin) מוריד באופן משמעותי את הסיכון לתמותה ואישפוז בעקבות אי ספיקת לב.
המחקר הראה כי דיגוקסין מקטין את שיעור האישפוזים עקב אי ספיקת לב לא-מפוצה, אך לא השפיע על שיעורי התמותה או האישפוז בחולי אי ספיקת לב עם Ejection Fraction של 45% ומטה.
במחקר השתתפו 5,548 נבדקים, כשליש מהם טופלו בדיגוקסין, היתר טופלו בפלסבו לאחר מעקב של חודש אחד. במהלך 40 חודשי המעקב, 33% מהמשתתפים נפטרו, 31% אושפזו שוב עקב אי ספיקת לב.
בנבדקים עם רמות דיגוקסין בטווח 0.5-0.9 ננוגרם למ”ל, שיעורי התמותה עמדו על 29%, לעומת 33% בקרב מטופלי פלסבו. שיעור האישפוז מסיבה כלשהי עמד על 64% תחת דיגוקסין, לעומת 67% ללא טיפול בדיגוקסין. שיעורי האישפוז עקב אי ספיקת לב עמדו על 23% תחת טיפול בדיגוקסין, לעומת 33% ללא טיפול בתרופה.
מבין הנבדקים עם רמות דיגוקסין של 1 ננוגרם למ”ל ומעלה, 29% ממטופלי דיגוקסין אושפזו, לעומת 33% ממטופלי פלסבו. אולם, בניגוד לדיגוקסין בריכוז נמוך, רמות דיגוקסין של 1 ננוגרם למ”ל ומעלה, לא הביאו לירידה בשיעורי התמותה.
במאמר מערכת נכתב כי מחקר קודם הראה כי דיגוקסין אינו מביא לשיפור בשיעורי התמותה. כנראה שהדגשת המסר מאותו מחקר הביאה לירידה בשימוש בדיגוקסין. רופאים חששו ככל הנראה משילוב תרופות רבות לטיפול באי ספיקת לב, ולכן החליטו לוותר על הטיפול בדיגוקסין.
טיפולים לאי ספיקת לב המשפיעים על שיעורי התותה כוללים מעכבי ACE, חסמי ביתא, ובמקרים מסוימים, Spironolactone. דיגוקסין מביא לשיפורים משמעותיים באיכות החיים (מקטין את שיעורי האישפוזים), אך אינו מביא לשיפור בשיעורי התמותה, ולכן נראה כי יתר השיפורים נזנחו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!