נפרולוגיה

תפקוד כלייתי לקוי אינו מצדיק עיכוב טיפול טרומבוליטי כנגד Acute MI (מתוך Am J Kidney Dis)

ממחקר חדש עולה כי אין צורך בעיכוב מתן טיפול טרומבוליטי כנגד Acute MI בחולי כליות.

מחקרים שונים ממשיכים להוכיח כי בהשוואה לחולים אחרים, חולים עם מחלת כליות אינם זוכים לטיפולים הסטנדרטים המומלצים למצבים כמו מחלות קרדיווסקולריות.

החוקרים בדקו נתונים שנאספו במסגרת Cooperative Cardiovascular Project, במטרה לקבוע את דפוס הפעולה של מתן טיפול טרומבוליטי לחולים עם Acute MI. באופן ספציפי, החוקרים רצו לבחון את השפעת נוכחות מחלת כליות על הזמן עד למתן הטיפול הטרומבוליטי ואת שכיחות הדימומים בעקבות הטיפול.

נבדקים עם רמות קריאטינין נמוכות מ-1.5mg/dL המתינו זמן קצר יותר באופן משמעותי לטיפול הטרומבוליטי (70.8 דקות), בהשוואה לחולי דיאליזה (86.7 דקות) או חולים עם רמות קריאטינין גבוהות מ-2mg/dL (88.3 דקות).

מניתוח רב משתני של הנתונים עולה כי לחולים עם רמות קריאטינין בינוניות (1.6-2.0 mg/dL) היה סיכוי קטן יותר ב-17% לקבל טיפול טרומבוליטי בזמן כלשהו, בהשוואה לחולים עם רמות קריאטינין נמוכות. הסיכוי לקבלת טיפול טרומבוליטי בזמן כלשהו של המטופלים עם רמות הקריאטינין הגבוהות ביותר (וחולי דיאליזה) היה קטן ב-42%.

לדברי החוקרים, עובדה זו מצערת בעיקר לאור העובדה שהפוטנציאל להציל-חיים באוכלוסיה זו עצום בשל העומס הגדול של מחלות קרדיווסקולריות ושיעורי תמותה גבוהים. בניגוד לצפוי, לאחר תיקנון לפקטורים שונים, הסיכון לדימום עודף בעקבות טרומבוליזה קטן עם כל קטגוריה של החמרת התפקוד הכלייתי והיה הנמוך ביותר בקרב מטופלי דיאליזה.

מתוצאות המחקר עולה כי חולים עם מחלת כליות אינם מצויים בסיכון מוגבר לדימומים נלווים בעקבות טיפול טרומבוליזה. התוצאות תומכות בהמלצות הקיימות למתן טיפול טרומבוליטי בקרב חולי כליות עם Acute MI.

כיום, הסיבות לעיכוב מתן טיפול טרומבוליטי אינן-ידועות. החוקרים חושדים שאחת הסיבות היא חששם של הרופאים מהסיכון לדימומים בחולי כליות. ייתכן שרופאים המטפלים בחולה עם אי ספיקת כליות שעבר התקף לב, מאמינים ששילוב אי ספיקת כליות עם טיפול טרומבוליטי חובה בתוכו סיכון גבוה לדימום הדורש לשקול בזהירות רבה יותר מתן טיפול טרומבוליטי בחולים אלו.

לדברי National Kidney Foundation, 20 מליון אמריקאים (1 מכל 9 בוגרים בארה”ב), סובלים ממחלת כליות וידוע כי אחוז גבוה מהחולים הללו סובל ממחלה קרדיווסקולרית כלשהי. לדבריהם, חשוב מאוד להבין את המגרעות של הטיפול בחולי כליות, וחשוב מכך, כיצד לשפר את הטיפול הרפואי.

Am J Kidney Dis 2005;46:595-602

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה