מיקרואלבומינריה ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון להתפתחות נפרופתיה סכרתית בקרב חולי סכרת מסוג 2. ממחקר חדש עולה כי חסימת ציר רנין-אנגיוטנסין מאיטה את התפתחות נפרופתיה סכרתית. מצד שני, התוצאות באשר לאפקט המגן על הכליות של Calcium Channel Antagonists שנויות במחלוקת.

החוקרים בדקו את יעילות Lercanidipine, בהשוואה ל-Ramipril, בהורדת Albumin Excertion Rate (AER) ולחץ דם בקרב חולי סכרת מסוג 2, הסובלים ממיקרואלבומינריה ויל”ד קל עד בינוני.

במסגרת מחקר DIAL (Diabete, Lpertensione, Albuminuria, Lercanidipina) עקבו החוקרים אחר 277 נבדקים. 180 משתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-10-20 מ”ג ליום של Lercanidipine או 5-10 מ”ג ליום של Ramipril. החוקרים עקבו אחר השינויים ב-AER במהלך 9-12 חודשים.

לאחר 9-12 חודשים נרשמה ירידה של 17.4±65 μg/min (P<0.05) ב-AER בקרב מטופלי Lercanidipine וירידה של μg/min 19.7±52.5 (P<0.05) בקרב מטופלי Ramipril, ללא הבדל בין הקבוצות. בשתי הקבוצות נרשמה ירידה משמעותית בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי (P<0.0001).

מתוצאות המחקר עולה כי טיפול ב- Lercanidipineבמינון 10-20 mg/day אינו מחמיר אלבומינריה בחולי סכרת מסוג 2 הסובלים ממיקרואלבומינריה ויתר לחץ דם. הן Lercanidipine והן Ramipril מביאים לירידה משמעותית ב-AER, ואין הבדל בעל חשיבות סטטיסטית בין הטיפולים.

המסקנות העולות ממחקרי ה-DIAL וה-ZAFRA הן:

-ווזודיפ יעיל ביותר בהורדת לחץ דם

-וזודיפ בעל אפקט של הגנה כלייתית במטופלים עם כשל כלייתי ובמטופלים עם נפרופתיה סוכרתית

-האפקט הייחודי של הגנה כלייתית קשור כנראה להשפעה הברורה של ווזודיפ על העורקיק הEפרנטי בכליה, בשונה משאר חוסמי תעלות הסידן, וזודיפ מאפשר הרחבה מאוזנת של כלי הדם משני צידי הגלומרולי. 

17:259-266 Diabetes Nutrition Metabolism