ממחקר חדש עולה כי השמנת יתר או עודף משקל, ללא יתר לחץ דם, אינם מגבירים משמעותית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית. התפקיד של השמנת-יתר ועודף משקל כגורמי סיכון עצמאיים לתחלואה קרדיווסקולרית עדיין שנוי במחלוקת.
החוקרים בדקו את השפעת עודף משקל על תמותה קרדיווסקולרית (שבץ או אוטם שריר לב פטאלי), לאור נוכחות או העדר גורמי סיכון נלווים (יל”ד, סכרת, דיסליפידמיה).
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 240,000 גברים ונשים צרפתיים, בגילאי 18-95, שעברו בדיקות שגרתיות בין השנים 1972-1988 ועקבו אחריהם בממוצע 14 שנים.
42% מהגברים ו-21% מהנשים סבלו מעודף-משקל וכ-5% מכל קבוצה סבלו מהשמנת-יתר. בשני המינים, שכיחות יל”ד, סכרת והיפרכולסטרלמיה עלו באופן משמעותי עם עליה ב-BMI.
במהלך המחקר, 2,949 גברים ו-929 נשים נפטרו בעקבות מחלה קרדיווסקולרית.
נבדקים בעודף משקל, ללא גורמי סיכון נוספים, לא היו בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולרית בהשוואה לנבדקים עם BMI נורמלי (מתחת ל-25), ללא גורמי סיכון נוספים. עם זאת, גברים ונשים שסבלו מעודף משקל ויל”ד היו בסיכון גדול פי 2 לתמותה קרדיווסקולרית, בהשוואה לגברים ונשים שסבלו מעודף משקל אך עם ל”ד נורמלי.
הן בגברים והן בנשים, עודף משקל וסכרת בלבד או היפרכולסטרלמיה בלבד, לא הגדילו את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית.
בניגוד לכך, בנוכחות יתר לחץ-דם, התמותה הקרדיווסקולרית עלתה באופן דרמטי בנבדקים בעודף משקל עם היפרכולסטרלמיה (Hazard Ratio = 2.65 in men, 2.57 in women) או סכרת (Hazard Ratio = 3.01 in men, 4.5 in women).
נוכחות יל”ד היתה הפקטור החשוב ביותר שהביא לעליה בתמותה קרדיווסקולרית בקרב נבדקים בעודף משקל. מסיבה זו, הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכון היא לכוון את הטיפול להורדת לחץ דם והורדת משקל.
במאמר מערכת הוסיף ד”ר יו, כי הממצאים מדגישים את חשיבות יל”ד כמנגנון דרכו השמנת-יתר גורמת לתחלואה קרדיווסקולרית.
Hypertension 2005;46.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!