נראה כי שימוש באמצעי מניעה אורלים והפעלה נלווית של מערכת רנין אנגיונסין (RAS) מהווה גורם סיכון לנפרופתיה סכרתית, מדווחים חוקרים בגיליון אוגוסט של Diabetes Care.
החוקרים ציינו כי קשר משמעותי בין RAS ונפרופתיה סכרתית הוביל אותם לחקור קשר אפשרי לאמצעי מניעה אורלים.
החוקרים בדקו 12 נשים סכרתיות המשתמשות באמצעי מניעה אורלים ו-10 נשים לא סכרתיות שהשתמשו באמצעי מניעה אורלים. 29 נבדקות ביקורת סכרתיות ו-41 לא סכרתיות שלא השתמשו באמצעי מניעה אורלים נכללו גם כן. זרימת פלזמה בכיליה בתגובה ל-captopril שימש כאינדקס לפעילות RAS.
הנשים הלא סכרתיות שלא השתמשו באמצעי מניעה אורלים הראו עליה מינימלית בהשוואה לעלייה משמעותית בלא סכרתיות שכן השתמשו באמצעי מניעה. לסכרתיות שלא השתמשו באמצעי מניעה היתה גם כן עליה משמעותית וצפוייה, אך התגובה הווזודילטורית היתה הגדולה ביותר בסכרתיות המשתמשות באמצעי מניעה.
תגובת זרימת פלזמה ל-captopril, ולמעכבי ACE בתת קבוצה של הנבדקות, היתה בהתאמה גבוהה, דבר המציע מעורבות ברורה של RAS.
החוקרים המשיכו ובדקו השפעת אמצעי מניעה אורלים על 114 נשים עם סוכרת סוג 1 שאובחנה לאחרונה.
לאחר מעקב ממוצע של 20.7 שנים, 18% ממשתמשות באמצעי מניעה אורלים פיתחו מקרואלבומינוריה בהשוואה ל-2% באלו שלא השתמשו באמצעי מניעה. לאחר התאמה, שימוש באמצעי מניעה נשאר סמן משמעותי להתפתחות מצב זה (יחס סיכון 8.9).
החוקרים ציינו כי יש צורך במחקרים נוספים, אך בינתיים מציעים לנקוט בזהירות במתן אמצעי מניעה אורלים בסכרתיות.
Diabetes Care 2005;28:1988-1994.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!