חוקרים קנדיים מדווחים כי מתן טיפול באמצעות מגנזיום יעיל במניעת פרפור עליות (AF) לאחר ניתוחי לב, אך איננו משפיע על משך השהייה בבית החולים או על שיעור התמותה בקרב החולים.
AF הוא סיבוך שכיח לאחר ניתוחי לב, כשכמה דיווחים מוצאים ששיעוריו עומדים על ערך גבוה מ-40%. קיימות עדויות כי חסר במגנזיום, תופעה שכיחה לאחר ניתוח CABG וניתוחי לב אחרי, עלול לתרום באופן חלקי לשיעור ה-AF הגבוה. מחקרים קודמים שבחנו את יכולת מתן עירויי מגנזיום למנוע אתהפרעות הקצב לא היו חזקים דיים והעלו תוצאות לא עקביות.
בכדי להתמודד עם בעית הכוח הסטטיסטי של המחקרים, ביצעו החוקרים חיפוש בספרות ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמו מאז שנת 1966, שבדו את ההשפעות נוגדות ה-AF של המגנזיום. באנליזה נכללו 20 מחקרים שכללו 2490 חולים.
18% מהחולים שקיבלו טיפול באמצעות מגנזיום פיתחו AF לאחר ניתוחי לב, בהשוואה ל-28% מנבדקי הביקורת, נתון המציין ירידה של 46% בסיכון, מציינים החוקרים.
7 מחקרים כללו מידע אודות משך השהיה בבית החולים והשימוש במגנזים לא השפיע באופן מובהק סטטיסטית על משתנה זה. שיעור התמותה הכולל בבית החולים עמד על ערך של 0.7% בלבד וגם הוא לא הושפע ממתן טיפול באמצעות מגנזיום.
החוקרים קובעים כי מתן מגנזיום יעיל בהפחתת שיעור ה-AF לאחר הניתוחים, כשעוצמת השפעתו ברת השוואה להשפעתן של תרופות נוגדות הפרעות קצב המוצעות לחולים. עם זאת, הם מדגישים, נותרו שאלות פתוחות בנוגע למינון האופטימלי במתן מגנזיום וליעילות טיפול זה כשהוא ניתן בשילוב עם תרופות אחרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!