לפי דיווח חדש עולה, כי לחולי סכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים עם תרופות היפוגליקמיות דרך הפה, עדיף להוסיף גלרגין (LANTUS) פעם ביום לטיפול האוראלי, ולא לעבור ישר לטיפול רק באינסולין. לפי החוקרים, עיתוי ודרך המעבר לטיפול באינסולין בחולי סכרת מסוג 2, הוא נושא שנוי במחלוקת וההמלצות משתנות ממקום למקום.

חוקרים גרמנים השוו בין שני משטרי טיפול שכיחים: הוספה של גלרגין פעם ביום לטיפול בתרופות לסכרת הניתנות דרך הפה (OAD), לעומת מעבר לטיפול באינסולין NPH פעמיים ביום.

נמצא כי השיפור בהמוגלובין שעבר גליקוזילציה (HbA1C), לאורך 24 השבועות של המחקר, היה גדול יותר בטיפול בגלרגין יחד עם ה- OAD, לעומת הטיפול באינסולין NPH. החוקרים מדווחים, כי יותר חולים מהקבוצה שטופלה בגלרגין יחד עם OAD הגיעו ל- HbA1C של פחות מ- 7% (49.4%), לעומת אלו שטופלו באינסולין NPH (39.0%). גם ברמות הגלוקוז בצום וברמות הגלוקוז היומיות הממוצעות, נראה שיפור גדול יותר בקבוצה שטופלה בגלרגין יחד עם OAD.

החוקרים הוסיפו, כי לא היו יותר תופעות לוואי בקבוצה שקיבלה גלרגין יחד עם OAD, ואף היו פחות אירועים של תת סוכר לעומת הקבוצה שטופלה באינסולין NPH.

לפי החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי בהוספה של גלרגין לטיפול ב- OAD, משיגים איזון טוב יותר של רמת הסוכר, מאשר במעבר לטיפול באינסולין NPH.

Diabetes Care 2005;28:254-259.

לידיעה המלאה במדסקייפ