על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, עלולה מימת להפריע באבחון אלקטרו-קרדיוגרפי של היפרטרופיה של החדר השמאלי (LVH).
אחד החוקרים, ד”ר Madias, מסביר כי דווח שבצקת פריפריאלית במימת מורידה את אמפליטודת קופלקסי ה-QRS. הוא בדק האם השפעה זו עלולה להפריע לאיבחון LVH בהתבסס על תוצאות בדיקת ה-ECG.
ד”ר Madias מסביר כי LVH נמצא בעת האישפוז ב-ECG של חולים שסבלו ממימת, אך לא ב-ECG של חולים שהגיעו למחצית מהמשקל המקסימלי שהם יכולים לצבור או בזמן צבירת משקל השיא במהלך האישפוז. אולם, בנבדקי הביקורת ניתן היה לאבחן LVH בתוצאות ה-ECG בעת האשפוז ובעת השחרור.
ד”ר Madias כותב כי למרות שלא הופיע שינוי ב-LVH בנבדקי הביקורת, ירידה בפוטנציאלי ה-QRS בשל המימת הובילה לקבלת ערכים המצויים מתחת לסף שנקבע לאיבחון LVH. לכן, הוא ממשיך, אפשרי שההשפעה ההדדית של אמפליטודות קומפלקסי ה-QRS בעת האישפוז וצבירת המשקל היחסית במימת קובעים האם תמצא התאמה לקריטריוני האבחון של LVH.
הוא מוסיף כי אבחנת false negative של LVH בחולים הסובלים ממימת תופיע גם בחולים הסובלים מכשל לבבי גדוש, שגם בהם ישנה החלשות של קומפלקסי ה-QRS כאשר הם במצב ה-decompensated edematous.
ד”ר Madias כותב כי לצורך אבחון ה-LVH, עורכים הרופאים בדיקת ECG יומית, משתמשים בתוצאות בקבלת ההחלטות ומשלבים אותן כמעט בכל האינדקסים הפרוגנסוטיים. הוא מסכם כי כתוצאה מכך, ישנן השלכות רפואיות חשובות להכרה בקשר בין הצטברות מים בגוף לבין ירידה בפוטנציאלי ה-ECG המוקלטים ובחשיבותו באיבחון LVH.
Am J Hypertens 2004;17:897-907.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!