מימצאי מחקר חדש מלמדים על כך שתופעת הסינדרום המטבולי אינה נחלתם של השמנים בלבד…למעשה השכיחות היא גבוהה יחסית בקרב אנשים עם משקל נורמלי או עם מעט משקל יתר.

המחקר המתפרסם כעת ב-Diabetes Care מבוסס על מעקב של 7,602 מבוגרים שהשתתפו בסקר ה-( Third National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES III. 

הסינדרום המטבולי הוגדר על בסיס הגדרות ה-NCEP (National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel III criteria ) , כאשר ספציפית הוגדר שנוכחות של שלושה גורמים לפחות מתוך הבאים מהווה עדות לתסמונת: רמת טריגלצרידים גבוהה, HDL-C נמוך, לחץ דם גבוה, רמת סוכר גבוהה והיקף מתניים גבוה.

במטופלים עם רמת BMI נמוכה-נורמלית (בין 18.5 ל-20.9) שכיחות הסינדרום המטבולי הייתה בשיעור של 0.9% עד 3%, תלוי במיגדר.

לעומת זאת, במטופלים עם BMI בין 25 ל-26.9 (תקין עד משקל יתר קטן מאוד) שיעורי התסמונת הגיעו לבין 9.6% ל-22.5% .

הסיכון לסינדרום מטבולי עלה אמנם ככל שה-BMI עלה, ובהשוואה לקבוצה עם ה-BMI הנמוך-נורמלי הסיכון לסינדרום המטבולי היה גבוה פי 4.1, 5.4, ו-9.1 לבעלי BMI נורמלי ממוצע, נורמלי גבוה והשמנת יתר קלה. אצל נשים רמת הסיכון הייתה גבוהה יותר ועמדה בהתאמה על 4.3, 7.8 ו-17.3 , בהשוואה לבעלות BMI  נמוך נורמלי.

שיעור השכיחות הגבוה של הסינדרום בקרב בעלי משקל נורמלי ופרטים עם השמנת יתר קלה דורש מחקר לגבי השפעת איבוד המשקל ופעילות גופנית בקבוצות אלה, סבורים החוקרים. גם ביצוע סקר איבחוני בקרב אוכלוסיות אלה עשוי להיות אפקטיבי לצורך מניעת סוכרת ומחלות קרדיווסקולריות, מסכמים החוקרים.

Diabetes Care 2004;27:2222-2228.

לדיווח במדסקייפ