בפרסום און ליין מוקדם מדווח היום ה-JAMA על תוצאות מחקר שבחן את המשמעות של עיתוי תחילת הטיפול בסימבסטטין בחולים לאחר אירוע קרדיאלי חריף (ACS – acute coronary syndrome ). המימצאים לדעת החוקרים מחזקים את הגישה המציעה טיפול אינטנסיבי ומוקדם ככל האפשר בחולים לאחר ACS , למרות שתוצאות המעקב שארך עד 24 חודש נמצאה ירידה לא מובהקת סטטיסטית בסיכון היחסי לתמותה מסיבה קרדיאלית, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ ואישפוזים חוזרים בגין ACS .

המחקר כלל כ-4,500 מטופלים לאחר ACS אשר חולקו לקבוצה טיפול אינטנסיבי בסימבסטטין אשר טופלה במשך 4 שבועות בסימבסטטין 40 מ”ג ליום, ולאחר מכן  במינון של 80 מ”ג ליום. הקבוצה השנייה שייצגה את הטיפול המתון יותר קיבלה במשך 4 שבועות ראשונים פלצבו ולאחר מכן סימבסטטין במינון של 20 מ”ג ליום.

המדדים העיקרים שנבחנו כללו תמותה קרדיאלית, MI לא קטלני, אישפוז מחדש בשל ACS ושבץ. המעקב נמשך לפחות 6 חודשים עד 24 חודש.

תוצאות המעקב הראו שבקבוצת הטיפול המתון רמת ה-LDL-C במהלך החודש הראשון הייתה 122 מ”ג/ד”ל, והיא ירדה עד לרמה של 77 מ”ג/ד”ל בחודש השמיני שבו נטלו סימבסטטין 20 מ”ג.

בקבוצת הטיפול האינטנסיבי ממוצע ה-LDL-C בחודש הראשון שבו נטלו סימבסטטין 40 מ”ג היה 68 מ”ג/ד”ל ולאחר 8 חודשים (כאשר המטופלים היו כבר במשטר טיפול של סימבסטטין 80 מ”ג)  ירד ה-LDL-C ל-63 מ”ג/ד”ל.

שיעור של 16.7% מקבוצת הטיפול המתון סבלו מהאירועים המרכזיים, לעומת 14.4% מקבוצת הטיפול האינטנסיבי, סיכון יחסי של 0.89 לקבוצה האינטנסיבית, שלא היה מובהק סטטיסטית. תמותה בלבד התרחשה בקרב 5.4% מקבוצת הטיפול המתון, לעומת 4.1% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, יחס סיכון יחסי של 0.75 שהיה גם מובהק סטטיסטי עם p=0.05 .

במדדים העיקריים האחרים שנבדקו לא היו הבדלים בין הקבוצות.

במהלך 4 החודשים הראשונים לא נמצא הבדל בסיכון בין שתי הקבוצות, והפער ביניהם החל רק לאחר 4 חודשים. מדידת האירועים המרכזיים בתקופה שבין 4 חודשים לאחר תחילת המחקר עד לסוף תקופת המעקב מראה כי יחס הסיכון היחסי לכל המדדים העיקריים היה 0.75 בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, עם מובהקות סטטיסטית (p=0.02 ).

מיופתיה הופיעה ב-0.4% מהחולים שקיבלו סימבסטטין 80 מ”ג, כשבחולים שקיבלו מינונים נמוכים יותר לא היה אף מקרה כזה.

החוקרים מסכמים שעל אף שהמחקר לא הגיע לנקודת הקצה שהוגדרה בתחילתו (מובהקות סטטיטית בפער בין התוצאות העיקריות בשתי הקבוצות), נראה שבחולים עם ACS טיפול מוקדם ואגרסיבי יותר של סימבסטטין בא לידי ביטוי במגמה חיובית של הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים עיקריים.

לתקציר ב-JAMA :

JAMA. 2004;292:(DOI 10.1001/jama.292.11.1307).

במאמר המערכת ב-JAMA מדגישים העורכים מס’ נקודות מרכזיות:

• תוצאות המחקר, למרות ה”אכזבה” מהתוצאות, אינן צריך להרתיע מפני טיפול מוקדם ואינטנסיבי בחולים בסיכון גבוה, כמו חולי ACS . מחקרים קודמים כולל ה-PROVE IT חיזקו את הגישה האגרסיבית שהשיגה 16% ירידה בסיכון היחסי בטיפול אגרסיבי.


• הדאגה למקרי המיופתיה צריכה להיות ממוקדת בסימבסטטין 80 מ”ג בלבד. עד למינון של 40 מ”ג, סימבסטטין הוכיח בטיחות מצויינת. הסיכון הגבוה יחסית לאירועים אלה במינון הגבוה צריך להוות שיקול לעשות שימוש בסטטינים אחרים המשיגים פוטנטיות דומה או גבוהה יותר, ללא סיכון כזה לתופעות לוואי.

למאמר המערכת :

JAMA. 2004;292:(DOI 10.1001/jama.292.11.1365).