20% מהמטופלים האסימפטומטיים עם סוכרת סובלים מאיסכמיה “שקטה” של שריר הלב, כך עולה מתוצאות מחקר DIAD (Detection of Silent Myocardial Ischemia in Asymptomatic Diabetic Subjects ) המתפרסם בגיליון אוגוסט של Diabetes Care.

במחקר DIAD נכללו 1,123 מטופלים עם סוכרת מסוג 2. המטופלים הוקצו אקראית להדמיית פרפוזיית שריר הלב במאמץ עם  adenosine technetium-99m sestamibi single-photon emission-computed tomography ומעקב במשך 5 שנים או מעקב בלבד. בתחילת המחקר המטופלים היו ללא מחלה כלילית ידועה וטווח הגילאים היה בין 50 ל-75 שנים.

מבין 113 המטופלים עם איסכמיה שקטה, ל-22% (83 מטופלים) היו הפרעות פרפוזיה אזוריות  בשריר הלב, כולל 33 מטופלים עם פגמי פרפוזיה בינוניים עד גדולים. ב-30 המטופלים הנותרים הפרפוזיה היתה תקינה, אך נמצאו הפרעות אחרות, כולל צניחות מקטע ST בהשראת אדנוזין, הרחבה חדרית או הפרעות בתפקוד החדרים במנוחה.

המנבאים החזקים ביותר להפרעה בתוצאות המבחנים היו תגובה לא תקינה ל- Valsalva (odds ratio [OR], 5.6), מין זכר (OR, 2.5) ומשך הסוכרת (OR, 5.2), בעוד גורמי סיכון מסורתיים למחלת לב כלילית וסמנים דלקתיים או פרו-תרומבוטיים לא נמצאו קשורים בתוצאות בלתי תקינות.

תוצאות מחקר זה מעידות שמטופלים אסימפטומטיים עם סוכרת נמצאים בסיכון בנוני לפחות למחלת לב כלילית, שכיחות שעשויה להצדיק מבחני סקר בלתי חודרניים כדוגמת מיפוי פרפוזיית שריר הלב במאמץ. גורמי סיכון מקובלים למחלת לב כלילית כדוגמת עישון, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם וסיפור משפחתי של מחלת לב כלילית לא נמצאו קשורים בתוצאות בלתי תקינות של מבחני מאמץ, למרות שהפרעה בתפקוד האוטונומי של שריר הלב היווה גורם מנבא חזק לאיסכמיה.

Diabetes Care. 2004; 27:1954-1961

לידיעה במדסקייפ