חוקרים מדווחים שטיפול ב- Atorvastatin (lipitor) הביא לשיפור בתפקודי הכליה בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית (CAD). תוצאות אלה עלו מתוך ניתוח הנתונים של תת-קבוצה ממחקר ה- Greek Atorvastatin and Coronary Heart Disease Evaluation (GREACE).

החוקרים בדקו את תפקודי הכליה של חולים הסובלים מ-CAD אשר קיבלו טיפול ב- atorvastatin בהשוואה לתפקודי הכליה בחולים דיסליפידמים שלא קיבלו טיפול. סה”כ השתתפו במחקר 1,600 איש.

בתחילת המחקר לכל הנבדקים היו רמות קריאטינין בתוך הנורמה (פחות מ-115 µmo/ 13 mg/L). בקרב 704 החולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים חלה ירידה של 5.2% בפינוי הקריאטינין. לעומתם בקרב החולים שקיבלו טיפול כלשהו בסטטינים כחלק מהטיפול הקבוע שלהם (n=97) נצפתה עליה של 4.9% בפינוי הקריאטינין וב-783 החולים שקיבלו atorvastatin חלה עלייה של 12%  בפינוי הקריאטינין (מובהק סטטיסטית).

לאחר התחשבות ב-25 גורמי סיכון לארועים שונים של CAD חישבו החוקרים שעל כל עליה של 5% בפינוי הקריאטינין ה- hazard ratio עומד על 0.84 (מובהק).

מהממצאים הסיקו החוקרים שבניגוד לחולי CAD עם תפקודי כליה נורמליים בהתחלה, שלא קיבלו טיפול כנגד דיסליפידמיה, אשר סבלו מהדרדרות בפינוי הקריאטינין לאורך תקופה של 3 שנים, טיפול ב- atorvastatin מנע את ההדרדרות הזו בתפקודי הכליה והפחית מגורמי הסיכון של המחלה.

הקשר בין דיסליפידמיה וגלומרולוסקלרוזיס נידון במאמר מערכת בנושא בו נטען שהדימיון הגדול בין התהליך האתרוסקלרוטי לבין גלומרולוסלקוזיס עשוי לספק את ההסבר לכך שטיפול בסטטינים עשוי להשפיע גם על הכליה. “הממצאים מחזקים את ההצדקה שבשימוש בסטטינים לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית על מנת להגן הן על הכליה והן על הלב” ציינו הכותבים.      

J Clin Pathol. 2004;57:673-674, 728-734

לידיעה