על-פי מחקר עכשווי שבוצע לאורך 6 חודשי מעקב, בחירת חולים מבוגרים הזקוקים לטיפול על-פי שימוש במדידת לחץ דם אמבולטורי עם לחץ דם סיסטולי מבודד, לא היתה זהה לבחירת החולים הזקוקים לטיפול שנעשתה בשימוש במדידת לחץ הדם במרפאה.

כותבי המחקר אומרים כי בערך 25% מהחולים הסובלים מיתר לחץ דם על פי המדידות המבוצעות במרפאה (CBP) מראים ערכי לחץ דם תקינים במדידות אמבולטוריות (ABP). עם זאת, הקוים המנחים לטיפול כיום מבססים את ההחלטה להתחיל בטיפול להורדת לחץ דם על מדידות ה-CBP, אם כי ישנה התחשבות במדידות ה-ABP בחולים מסוימים ובגורמים נוספים במידה וקיימים גורמי סיכון נוספים, נזק באברים מסוימים או מצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלת כליות או מחלה קרדיווסקולרית.

עדויות מצטברות תומכות בכך שבחולים בעלי יתר לחץ דם קליני מבודד, נראות תוצאות טובות יותר מאשר בקרב חולים בעלי יתר לחץ דם ממושך במדידות ABP, ועדיים קיים ויכוח אודות הצורך בטיפול בחולים אלה בתרופות להורדת לחץ דם.

החוקרים בדקו את הקשר בין ערכי ה-ABP שנמדדו בתחילת הניסוי לבין ערכי ה-CBP שנמדדו אחרי 6 חודשי מעקב בחולים הסובלים מיתר לחץ דם ולא מקבלים טיפול.

כל המשתתפים במחקר היומעל גיל 60 שנים עם מדידות לחץ דם סיסטולי בערכים של 160-219 מ”מ כספית במדידות ה-CBP ולחץ דם דיאסטולי נמוך מ-95 מ”מ כספית. 295 חולים נבחרו אקראית כקבוצת הפלצבו.

כעבור 6 חודשי מעקב, פחתו מדידות ה-CBP הסיסטולי מערך של  10.4 ± 172.8 מ”מ כספית בתחילת הניסוי ל- 19.7 ± 162.8 מ”מ כספית (P < .001) בקרב 295 החולים בקבוצת הפלצבו. חולים עם ערכי CBP סיסטולים גבוהים יותר בזמן המעקב היו בעלי ערכי לחץ דם גבוהים יותר גם בתחילת הניסוי. מדידות ה-ABP הסיטולי בשעות היום היו חזו משמעותית את השינוי בערך ה-CBP הסיסטולי מזמן תחילת הניסוי ועד לסיום תקופת המעקב. כאשר ה-ABP היה נמוך בתחילת הניסוי, ערך ה-CBP הראה ירידה פחותה.

האנליזה הסופית מראה כי ישנו קשר חלש בין ערך ה-ABP בתחילת הניסוי לבין ערך ה-CBP בתום תקופת המעקב. חולים בעלי מדידות ABP תקינות בתחילת הניסוי לא בהכרח פיתחו ערכי CBP תקינים במהלך תקופת המעקב. חולים בעלי ערכי CBP תקינים לאורך המעקב, לא הראו בהכרח מדידות ABP תקינות בתחילת הניסוי. ערכי ה-ABP שנמדדדו בתחילת הניסוי לא צפו את שכיחות ההתרחשות של ארועים קרדיווסקולריים, בשונה ממדידות ה-CBP לאורך המעקב.

החוקרים מסכמים כי המסקנה העולה מן התוצאות היא שערכי ה-ABP בתחילת הניסוי וערכי ה-CBP בתום תקופת המעקב לא מוצאים את אותם החולים מתאימים לתחילת טיפול להורדת לחץ הדם או מזהים את אותם חולים כסובלים מיתר לחץ דם ממושך.

J. Hypertens. 2004 Jan;22(1):81-87

לידיעה ב-doc’s guide