על-פי מחקר חדש, רמות גבוהות של HbA1c (המוגלובין A1c) שנמדדות קרוב לאבחון חולה בסוכרת מבוגרים, מהוות גורם סיכון לתמותה כתוצאה מהתקף לב (MI) או משבץ. רמות ה-HbA1c גבוהות יותר נמצאו בחולים שנפטרו מ-MI מאשר בחולים שעברו שעברו MI שאיננו קטלני (or 1.17 ל-1% HbA1c).

החוקרים כותבים כי בחולי סוכרת נמצא שיעור גבוה יותר של מקרי מוות כתוצאה מ-MI או משבץ מאשר באנשים שאינם חולי סוכרת: כלומר מקרי ה-MI והשבץ הם קטלניים לעיתים קרובות יותר כאשר קיימת סוכרת.  

החוקרים בדקו האם ניתן לחזות ש-MI או שבץ יהיו קטלניים בחולי סוכרת מבוגרים באמצעות מידע זמין בזמן אבחון הסוכרת. הם ביססו את האנליזה על 674 מקרים של MI שהתרחשו בקרב 597 מתוך 5102 חולים שנרשמו להשתתפות במחקר ונמצא אודותם מידע זמין לאורך זמן מעקב ממוצע של 7 שנים.

החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים בכדי להעריך את רמות גורמי הסיכון הפוטנציאליים, שנמדדו בתוך שנתיים מזמן איבחון הסוכרת בקרב חולים שעברו MI קטלני או MI שאיננו קטלני. הקבוצה ביצעה אנליזה דומה גם עבור 234 מקרי שבץ שהתרחשו בקרב 199 חולים.

351 (52%) מתוך 674 מקרי ה-MI  היו קטלניים. בנוסף לרמות גבוהות של HbA1c נמצאו גורמי סיכון משמעותיים אחרים לתמותה כתוצאה מ-MI: גיל אבחון מבוגר של הסוכרת, משך הזמן בין האבחון לבין הארוע, לחץ-הדם של החולה, ורמות האלבומין בשתן.

48 (21%) מתוך 234 מקרי השבץ היו קטלניים. החוקרים כותבים כי בחולים שנפטרו כתוצאה מהשבץ נמצאו רמות HbA1c גבוהות יותר מבאלו שחוו שבץ שאיננו קטלני (or=1.37 ל-1% HbA1c, כש-p=0.007).

החוקרים טוענים כי יש להתייחס לגליקמיה כאל גורם סיכון מתמשך לתמותה כתוצאה מ-MI ומשבץ, לאורך הטווח הסוכרתי ושאיננו סוכרתי, כפי שכבר נעשה עבור גליקמיה כגורם סיכון להתרחשות MI.

Diabetes Care 2004;27:201-207.

לידיעה במדסקייפ