התפקיד של סוכנים הורמונליים בטיפול בסרטן שד התפתח במהלך 30 השנים האחרונות. לא רק שמספר הסוכנים הזמינים גדל, אלא גם ההבנה שלנו של המכניזם של פעולתם, וכן את הסיכונים והתועלת שנקשרים עם השימוש בהם השתפרה. הרעילות הגינקולוגית שנקשרה עם תמוקסיפן (tamoxifen ) קיבלה הרבה תשומת לב גם בקהילה הרפואית וגם בתקשורת המודפסת. מספר סקירות נכתבו בנושא, שהן חוקרות את המכניזם שבו מתרחשת השפעה גינקולוגית, הביטוי הקליני של רעילות זו , ואת התפקיד של סינון.
ההצגה האחרונה של מעכבי aromatase , מסוג anastrozole, letrozole, ו- exemestane; ה- selective estrogen receptor modifiers (SERMs) האחרים, כולל including toremifene ו- raloxifene; ו- fulvestrant , קולטן אסטרוגן downregulator, מספקים גישות חדשות לטיפול בסרטן שד. כל אחד מהסוכנים הללו יצטרך להבדק בנפרד בהתייחסות לרעילות הגינקולוגית.
המסקנות מסקירת כל אחד מהסוכנים הללו, היא כי ההשפעה הגינקולוגית של טיפול הורמונלי על סרטן שד היא מסובכת. בעוד שמידע רב זמין בהתייחס לסיכונים שנקשרים עם תמוקסיפן במסגרת זו, קונצנזוס אמיתי בנוגע לסינון חסר. גורמים הורמונליים חדשים יותר יכולים לספק אופציות עם פחות השפעות גינקולוגיות. מחקרים המתבצעים כעת עם סוכנים אלו יבהירו את גבולות ההשפעה על דרכי השתן ואיברי המין (urogenital tract).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!