שני מחקרים חדשים שהוצגו בכינוס האנדוקרינולוגי האמריקאי האחרון מראים כי pioglitazone ,כשהוא מוסף ל-sulfonylurea או ל- metformin, משפר בצורה משמעותית את פרופיל הליפידים ואת השליטה הגליקמית. מחקר נוסף הראה כי קומבינציית התרפות הזו לא מעלה את רמת הטראנסאמינאז של הכבד ויכולה אף להוריד את רמות ה-ALT. שניים מהנסויים הללו היו זהים, בהביטם על ההשפעה של pioglitazone על ה -VLDL – ליפופרואטינים בצפיפות נמוכה במיוחד, ועל רמות ה-FFA, ה- fatty acid החופשיים, אחד בקומבינציה עם sulfonylurea והשני עם metformin . בשני המחקרים נראתה ירידה של VLVD ושל FFA.
ניסוי אחד,דאבל -בליינד , רנדומלי שארך 24 שבועות, השווה את ההשפעה של 30 מ”ג או 45 מ”ג של pioglitazone כל יום, בשילוב עם sulfonylurea, בקרב כ-700 חולים עם סוכרת מליטוס. בהשוואה לרמות בבייסליין, רמות ה-VLVD וה-FFA ירדו בצורה משמעותית במהלך 24 השבועות. בנוסף נראה שיפור ברמות של הומגלובין A1c, פלזמת גלוקוז בצום, טריגליצירידים, ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL), ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה , וסה”כ כולסטרול.בהשוואה לקבוצת ה-30 מ”ג pioglitazone , קבוצת ה-45 מ”ג חוו עלייה גדולה משמעותית ב-HDL. במחקר השני , מחקר דומה של כ-830 חולים, pioglitazone במינון של 30 /45 מ”ג היה בעל השפעה דומה בשילוב עם metformin.
על פי מספר מחקרים אפידימיולוגיים אחרונים, רמות נמוכות של HDL, טריגליצרידים גבוהים, VLDL ו-FFA הם כולם גורמי סיכון עמצאיים למחלות קרדיו וסקולאריות ולתמותה בחולים עם סוכרת סוג 2.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!