האם טיפול באסטרוגן בלבד מפחית הסיכון למחלת לב איסכמית בקרב נשים פוסטמנופאוסליות ?

סקירה זו היא באדיבות  הג’ורנאל קלאב -המגזין המוקלט:

מחקרי הסתכלות ראשוניים הצביעו בעבר על כך שטיפול הורמונלי חליפי מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

מחקר מטה אנליטי שפורסם ב-1999 אף מצא כי טיפול הורמונלי חליפי מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם ב-30%.

המחקר הצביע על כך שטיפול המבוסס על שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון מפחית את הסיכון אפילו יותר מטיפול המבוסס רק על אסטרוגן לבדו.

בעת פרסום הממצאים האלה, לפני כשלוש וארבע שנים, הם נראו הגיוניים, בהתחשב בעובדה כי לאסטרוגן נמצאה השפעה על פרופיל השומנים, על דופן כלי הדם ועל פיברינוגן ואנטי-תרומבין III.

מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של טיפול הורמונלי חליפי תוך מעקב אנגיוגרפי אחר כלי הדם העלו תוצאות סותרות. תוצאות סותרות עלו גם ממספר מחקרים אשר בדקו האם טיפול הורמונלי חליפי מפחית את קצב ההתקדמות של מחלה אתרוסקלרוטית ומעלה את תוחלת החיים של הנשים.

התמונה הבלתי ברורה באשר להשפעה של טיפול הורמונלי חליפי מתחילה להתברר, כך נראה מתוצאות מחקרים מבוקרים ופרוספקטיביים אשר נערכים בשנים האחרונות: מחקר ה-HERS, Heart and Estrogen/progestin Replacement Study, הוא אחד מן המחקרים הבולטים בתחום זה.

מחקר ה-HERS עקב אחר יותר מ-2,700 נשים חולות במחלת לב איסכמית ידועה. מחצית מן הנשים טופלו בשילוב של פרוגסטרון ואסטרוגן. התוצאות של מחקר זה היו מפתיעות: בשנה הראשונה לטיפול נרשם ריבוי של מאורעות קרדיו-וסקולריים בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חליפי. בשנים הבאות נצפתה ירידה בשיעור האירועים הווסקולרים בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חליפי, ואולם יתרון זה לא נשמר לטווח ארוך.

מחקר ה-HERS הראה אפוא כי אין כל יתרון קרדיו-וסקולרי ממשי לטיפול הורמונלי חליפי המורכב משילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון.

מחקר חשוב אחר הוא ה-Women’s Health Initiative.

המחקר כולל שתי זרועות: האחת, מתן טיפול הורמונלי המבוסס על אסטרוגן בלבד בקרב נשים שעברו היסטרקטומי, והזרוע השניה מבוססת על טיפול הורמונלי חליפי משולב.

זרוע טיפול זו הופסקה עוד לפני זמן הסיום המתוכנן של המחקר בגלל עליה משמעותית בשכיחות של מאורעות קרדיו-וסקולריים בשנים הראשונות לטיפול.

זרוע המחקר הראשונה, המורכבת מאסטרוגן בלבד, לא הופסקה ותוצאותיה עדיין לא פורסמו.

לסיכום: עד כה רוב הידע שיש בידינו על ההשפעה של טיפול הורמונלי חליפי מבוסס על חקירת ההשפעה של טיפול הורמונלי חליפי המורכב משילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון. בשל ההשפעות התרומבוגניות המיוחסות למרכיב הפרוגסטרון, יש אפשרות כי טיפול הורמונלי חליפי המבוסס על אסטרוגן בלבד יהיה אולי יעיל בכל זאת.

מחקר ה-ESPRIT המתפרסם בגיליון ה-21 בדצמבר של הלנסט יצא אפוא לבחון את ההשפעה של טיפול אסטרוגני בלבד על נשים לאחר הפסקת הווסת שאובחנו כסובלות ממחלת לב איסכמית.

זהו מחקר מבוקר, סמוי כפולות, מבוקר פלצבו אשר בוחן את היכולת של האסטרוגן למניעה שניונית של מחלת הלב.

במחקר נכללו למעלה מ-1,000 נשים בין הגילים 50-69, כולן לאחר אוטם ראשון בשריר הלב. מחציתן טופלו ב-oestradiol valerate במינון של 2 מ”ג ומחציתן טופלו בפלצבו.

לאחר שנתיים של מעקב מדווחים חוקרי ה-ESPRIT כי לא נמצא כל הבדל משמעותי בשיעורי האוטם החוזר או בתמותה בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חליפי, בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול זה.

מסקנתם של חוקרי ה-ESPRIT היא כי אסטרדיול ואלראט אינו מפחית את הסיכון למאורעות קרדיו-וסקולריים בקרב נשים הסובלות ממחלת לב איסכמית.

The ESPRIT team. Oestrogen therapy for prevention of reinfarction in postmenopausal women. The Lancet Vol. 360, No. 9350, 21/28 December 2002

לפרטים ולהרשמה לג’ונראל קלאב – המגזין המוקלט לחץ כאן

להאזנה ללקט הרצאות לצורך התרשמות – לחץ כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה