השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים (ADC – Fetal and Neonatal Edition) והערות עורך ניאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שנועד לערוך השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים, כאשר אלגוריתם OxyGenie נמצא עדיף על אלגוריתם CLiO2 לשמירה על רוויון חמצן בטווח היעד ומניעת היפרוקסמיה והדגים יעילות דומה במניעת היפוקסמיה, אם כי בעלות של עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של שני מכשירים לבקרה אוטומטית של חמצן בטווח היעד והופעת אירועי חסר חמצן בדם ועודף חמצן בדם. הם השלימו מחקר אקראי, שכלל 15 פגים שנולדו בין שבוע 24 ועד שבוע 29 ושישה ימים, קיבלו תמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית עם רוויון חמצן בטווח יעד של 91-95%. גיל ההיריון עמד על 26 שבועות ו-4 ימים והגיל לאחר לידה עמד על 19 ימים.

התוצא העיקרי היה משך הזמן שערכי החמצן בדם היו בטווח היעד, שהוגדר כ-91-95% עם תוספת חמצן ועל 91-100% ללא תוספת חמצן.

מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ריכוז חמצן בדם בטווח היעד היה גבוה יותר עם מערכת OxyGenie (80.2% לעומת 68.5%, p<0.005). מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ערכי הסטורציה היו מעל טווח היעד תחת טיפול בתוספי חמצן היה קצר יותר (6.3% לעומת 15.9%, p<0.005), אך משך הזמן בו ערכי הסטורציה היו מתחת לטווח היעד במהלך השימוש במערכת OxyGenie (14.7% לעומת 9.3%, p<0.05).

לא תועדו הבדלים במשך הזמן עם ערכי סטורציה בדם מתחת ל-80% (0.5% לעומת 0.2%, p=0.061). סטייה ממושכת בערכי סטורציה בדם הייתה פחות נפוצה במהלך השימוש במערכת OxyGenie.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלגוריתם OxyGenie היה יעיל יותר בשמירה על סטורציית חמצן בטווח היעד ובמניעת היפרוקסמיה והיה דומה ביעילותו במניעת היפוקסמיה, אם כי זאת על-חשבון עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

ADC – Fetal and Neonatal Edition Published, 10 June 2021.

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

נראה כי המערכות האוטומטיות לבקרת חמצן בפגים הולכות ותופסות תאוצה בטיפול השגרתי בפגים. בעבודות קודמות הוכח שמערכות אלו שומרות על ערכי חמצן בטווח הרצוי טוב יותר מאשר גורם אנושי. עבודה זו היא מהראשונות שמשוות שתי מערכות כאלו זו לעומת זו. עבודה זו מדגישה את החשיבות של מי שבוחר להשתמש במערכת בקרת חמצן אוטומטית לבדוק את האלגוריתם של המערכת הזו מאחר וקיימים הבדלים בין המערכות השונות הקיימות בשוק. מלבד העובדה שמערכות אלה שומרות טוב יותר על החמצן בטווח הרצוי הרי הן גם מפנות כח אדם למשימות אחרות ובסופו של דבר מייעלות את העבודה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן