הודעת משרד הבריאות

הפרסום הפסקות הריון על פי החוק, 1990-2018 מהווה המשך לפרסומי משרד הבריאות על פעילות הועדות להפסקת הריון הפועלות במוסדות הרפואה על פי הרשאת משרד הבריאות ובתוקף “חוק העונשין (הפסקות הריון) תשל”ז-1977” והתקנות לחוק משנת 1980.

הפרסום הוכן באגף המידע במשרד הבריאות, בהתאם לדיווח הועדות להפסקות הריון.

ממצאים עיקריים:

·         שיעור הפסקות ההריון בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות אירופה.

·         בשנת 2018 היו 19,543 פניות לועדות להפסקת הריון הפועלות בתוקף החוק, ובוצעו 18,209 הפסקות הריון בהתאם לאישורי הועדות.

·         שיעור הפסקות ההריון ירד ב-1% משנה קודמת וב-18% משנת 2010.

·         בשנים 2010-2018, שיעור הפסקות ההריון ירד ב-24% בהתאם לסעיף 1 בחוק (גיל האישה), ב-19% בסעיף 2 בחוק (הריון מחוץ לנישואין), ב-12% בסעיף 3 בחוק (מום לעובר) וב-17% בהתאם לסעיף 4 בחוק (סיכון לבריאות האישה).

·         בשנת 2018, 64% מהפסקות הריון היו עד השבוע ה-7, 22% בשבוע 8-12 ו-14% בשבוע ה-13 ומעלה בהשוואה ל-48%, 43% ו-14%בשנת 2000.

·         בשנת 2018, 40% מהפסקות ההריון היו בבתי חולים/מרפאות פרטיות, 36% בבתי חולים ממשלתיים, 18% בבתי חולים של הכללית ו-6% בבתי החולים בירושלים בהשוואה ל-59%, 25%, 13% ו-6% בשנת 2000.

·         בשנת 2017 היו 333 הפסקות הריון מאוחרות לאחר השבוע ה-23, 1.8% מכלל ההפסקות, 49% בשבועות 24-26 של ההריון ירידה מ-64% בשנת 2000, מרביתן (90%) היו לפי סעיף 3 בחוק, העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.

מגמות: בשנת 2018 היו 19,543 פניות לועדות להפסקת הריון הפועלות בתוקף החוק ו-18,209 הפסקות הריון בהתאם לאישור הועדות. שיעור הפסקות ההריון במגמת ירידה, ירד ב-1% משנה שעברה, ב-18% משנת 2010 וב-29% משנת 2000.

שיעור הפסקות הריון ל-1,000 נשים בגיל פריון

כשתי חמישיות (40%) מהפסקות ההריון היו בבתי חולים או מרפאות פרטיות, ירידה מ-59% בשנת 2000, 36% בבתי חולים ממשלתיים, עליה מ-25% בשנת 2000, 18% בבתי חולים בבעלות שירותי בריאות כללית, עליה מ-13% בשנת 2000 ו-6% היו בבתי חולים ציבוריים בירושלים.

הפסקות הריון בהתאם לסעיפי החוק: בשנת 2018, 53% מהפסקות ההריון נעשו לפי לסעיף 2 בחוק “ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין”, 18% לפי סעיף 4 “המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי”, 20% לפי סעיף 3 “העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי” ו-10% לפי סעיף 1 בחוק “האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה”. בשנת 2018 שיעור הפסקות ההריון ירד ל-8.8 ל-1,000 נשים בגיל פריון, 4.6 ל-1,000 נשים בגיל פריון לפי סעיף 2 בחוק, 1.7 לפי סעיף 3 בחוק, 1.6 לפי סעיף 4 בחוק ו-0.8 לפי סעיף 1 בחוק. שיעור הפסקות ההריון במגמת ירידה בכל סעיפי החוק, משנת 2010 השיעור לפי סעיף 1 בחוק ירד ב-24%, לפי סעיף 2 בחוק ירד ב-19%, לפי סעיף 3 ירד ב-12% והשיעור לפי סעיף 4 בחוק ירד ב-17%.

הפסקות הריון לפי שבוע הריון: בשנת 2018, 64% מהפסקות ההריון היו עד השבוע ה-7 (כולל) בהשוואה ל-48% בשנת 2000, 22% היו בשבועות 8-12 בהשוואה ל-43% בשנת 2000 ו-14% היו בשבוע ה-13 ומעלה, אחוז יציב יחסית. בשנת 2018 היו 2,559 הפסקות הריון בשבוע ה-13 ומעלה, מהן 333 לאחר השבוע ה-23.

בשנת 2018 כשני שליש מהפסקות ההריון היו עד השבוע ה-7, 75% לפי סעיף 1 בחוק, 73% לפי סעיף 2 בחוק ו-67% לפי סעיף 4 בחוק בהשוואה ל-31% מהפסקות ההריון לפי סעיף 3 בחוק. לעומת זאת, 69% מהפסקות ההריון לפי סעיף 3 בחוק היו לאחר השבוע ה-7 ו-51% היו בשבוע ה-13 ומעלה.

הפסקות הריון מאוחרות: בשנת 2018 היו 333 הפסקות הריון מאוחרות לאחר השבוע ה-23 של ההריון, 1.8% מסך ההפסקות, 49% היו בשבועות 24-26 של ההריון ירידה מ-60% בשנת 2005. מרבית (90%) ההפסקות המאוחרות היו לפי סעיף 3 בחוק, העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, לעומת 79% בשנת 2000.

הפסקות הריון באמצעות מיפג’ין: בשנת 2018 בוצעו 6,750 הפסקות הריון באמצעות מיפגין, עליה ב-14% משנה קודמת. למעלה ממחצית (58%) הפסקות ההריון עד השבוע ה-7 (כולל) נעשו באמצעות מיפגין, עלייה מ-39% בשנת 2005. אחוז השימוש במיפג’ין נמוך (44%) בבתי החולים ובמרפאות בבעלות פרטית בהשוואה ל-71% בבעלות ממשלתית, 81% בהדסה ו-67% בבתי החולים של כללית.

השוואה בינלאומית: שיעור הפסקות ההריון בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה, ישראל מדורגת במקום השני הנמוך מתוך 28 מדינות באירופה. בקרב צעירות עד גיל 20, השיעור בישראל מדורג במקום ה-10 הנמוך ובקרב נשים בגיל 35 ומעלה, השיעור בישראל מדורג במקום ה-4 הנמוך מתוך 28 מדינות באירופה.

שיעור הפסקות הריון ל-1,000 לידות חי

מקור: WHO-HFA database

שנה אחרונה בתוקף.

EU: 28 מדינות החברות באיחוד האירופי.

אישורי הועדות להפסקת הריון לפי המאפיינים הדמוגרפיים של הפונות:

שיעור האישורים לפי מאפיינים דמוגרפיים של הפונות מבוסס על מידע פרטני המגיע ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהועדות להפסקת הריון.

בעשור השנים 2008-2017 שיעור האישורים ירד ב-21%, ירידה נרשמה בכל קבוצות הגיל ובמיוחד בקרב נערות, ב-58% עד גיל 17, ב-46% בגיל 18-19, ב-27% בגיל 20-24, ב-6% בגיל 25-29, ב-10% בגיל 30-39, ב-14% בגיל 40-44 וב-5% בגיל 45-49. השיעור הגבוה ביותר נרשם בגיל 25-34 ואח”כ בגיל 35-39 והגיל 20-24, פי ארבעה מהשיעור עד גיל 17 וכמעט פי שניים  מגיל 18-19 וגיל 40-44. השיעור נמוך יותר לנשים עם 13 ומעלה שנות לימוד לעומת 11-12 שנות לימוד.

שיעור האישורים נמוך בקרב ערביות (6.5 ל-1,000 נשים בגיל פריון) בהשוואה ליהודיות (9.3) ואחרות (11.5) בשנת 2017. בעשור האחרון, 2008-2017, נרשמה ירידה ב-21% בקרב יהודיות וב-43% בקרב אחרות, ועליה ב-4% בקרב ערביות.

בשנת 2017, שיעור האישורים בקרב ילידות בריה”מ לשעבר שעלו משנת 1990 היה גבוה פי 1.3 בהשוואה ליהודיות ואחרות ללא עולות, והשיעור בקרב ילידות אתיופיה שעלו משנת 1980 היה גבוה פי 3.4 בהשוואה ליהודיות ואחרות ללא עולות. השיעור לנשים עד גיל 30 ילידות ישראל ממוצא אתיופי, שהאב יליד אתיופיה, נמוך משיעור ילידות אתיופיה, אך גבוה מהשיעור ליהודיות ואחרות ללא עולות.