חשיפה קצרת-טווח של שחלות עוברות אדם ל-Ibuprofen מלווה בירידה חדה במספר תאי נבט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Human Reproduction. במידה וממצאי המחקר משקפים את המתרחש ברחם, אזי בבנות לנשים הנוטלות Ibuprofen בשלב מוקדם בהיריון תכן רזרבה שחלתית לא-מספקת ופוריות ירודה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למעלה מרבע מהנשים ההרות נוטלות Ibuprofen, כך שמדובר בתרופה השניה בשכיחותה הנמכרת ללא מרשם רופא להקלה על כאבים, לאחר פראצטמול. ההמלצה לנשים הרות היא להימנע מהתרופה לאחר 24 שבועות היריון, בשל קשר בין חשיפה לתרופה זו ובין מומים כלייתיים ומומים לבביים וריאתיים, אך ההמלצות פחות ברורות בכל הנוגע לחשיפה לתרופה בשלב מוקדם בהיריון.
לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים תרבתו 185 שחלות עוברות מהריונות בריאים, אשר הופסקו באופן חוקי לאחר 7-12 שבועות וחתכו כל רקמה ל-2-3 פיסות של 1 ממ”ק.
הרקמות מעוברות בגיל פחות מעשרה שבועות סווגו; פיסה אחת נחשפה ל-Ibuprofen והשניה ל-Dimethyl Sulfoxide (קבוצת ביקורת). תמציות מעוברות גדולות יותר סווגו לארבע פיסות, כאשר פיסה אחת שימשה כביקורת ושלוש הפיסות האחרות נחשפו למינונים עולים של Ibuprofen (10 µM ו-100 µM) למשך 2, 4 או 7 ימים. הטווח התרפואיטי של התרופה בדם הוא 10-200 µM. החקורים אישרו כי Ibuprofen חצה את השליה ומדדו את רמות התרופה בדם טבורי.
ההשפעות על תמציות הרקמות היו דרמטיות: ירידה ניכרת במספר תאי נבט, ירידה במספר תאים מתחלקים ועליה באפופטוזיס, בכל גילאי ההיריון שנבחנו. גם בריכוזים הנמוכים ביותר של Ibuprofen, שיא אפופטוזיס תועד לאחר חשיפה בת יומיים בלבד. אפופטוזיס לא עלה בדגימות הביקורת.
רמות Prostaglandin E2 ירדו ב-66.3% לאחר יום אחד של חשיפה ל-Ibuprofen של 10 µM בדגימות מעוברות בגילאי 7-12 שבועות.
בדגימות שנחשפו לביקורת, מספר תאי נבט עלה בכל שחלה מ-2.6 x 105 לאחר שבעה שבועות ל-1.3 x 106 לאחר 12 שבועות. בשחלות שנחשפו ל-Ibuprofen בריכוז 10 µM למשך שבעה ימים, הספירה הכוללת של תאי שחלות ירדה ב-50%. באותו מינון טיפול, החוקרים זיהו עליה ניכרת בתאים מתים, עליה של 85% לאחר שבעה שבועות ועליה של 170% לאחר 8-12 שבועות, השפעה שהייתה משמעותית יותר בדגימות מעוברות מבוגרות יותר. כל מינוני Ibuprofen שנבחנו הובילו לירידה של לפחות 30% באוכלוסיית תאי נבט.
בדיקות PCR (Polymerase Chain Reaction) כמותיות זיהו עליה בפעילות גנים המעודדים אפופטוזיס ועיכוב חלוקת תאים. החוקרים השלימו בדיקות ציטומטריה ואימונו-היסטוכימיה לספירת תאי נבט ולסיווג כמיטוטיים או אפופטוטיים. בדיקות ELISA מדדו פרוסטגלנדינים, ובדיקת PCR כמותית שימשה להערכת ביטוי גנים המעידים על מוות תאים, התמיינות וחלוקת תאים.
Human Repro. Published online February 2, 2018.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!