להלן הודעה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה:

שר הבריאות והשר להגנת הסביבה קיבלו את המלצת הוועדה המדעית המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה שלא להמשיך את המחקר – גם בנושא הערכת החשיפה לזיהום אוויר ומדדי גדילה בילודים

באוגוסט 2016 קיבלו השרים את המלצת הוועדה המדעית להפסיק ביצוע שלושה מודולים במחקר העוסקים בבחינת הסיכון לפתח סרטן, אסטמה של ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון זאת, מאחר ולפי המלצות הוועדה, שיטות המחקר והתוצאות לא יכולות בשום אופן להוות בסיס להערכת הקשר בין רמות זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה לבין התחלואה באזור • לאחר קבלת התייחסות החוקרים למודולים ניטור איכות אוויר, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי, המודול היחיד שהוועדה ממליצה להמשיך בו הוא ניטור ביולוגי • המשרד להגנת הסביבה נערך לפרסום קול קורא חדש לתמיכה בביצוע מחקרים בנושאים אלה

שרי הבריאות והגנת הסביבה – ח”כ יעקב ליצמן וח”כ זאב אלקין – קיבלו את המלצות הוועדה המדעית המלווה למחקר ניטור אפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה 2015-2020 בראשות פרופ’ סיגל סדצקי יו”רית הוועדה המדעית.

כזכור, הוועדה המדעית המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה המליצה לשרים להגנת הסביבה והבריאות ב-3 באוגוסט 2016 על הפסקת ביצוע שלושה מודולים במחקר הבוחנים את הקשר בין זיהום האוויר במפרץ לבין התפתחות סרטן, אסטמה ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון, וכן על עריכת תיקונים בשלושת המודולים האחרים: הערכת חשיפה למזהמי אוויר, ניטור ביולוגי והקשר בין החשיפה לבין מצב בריאות ילודים.

במהלך החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2016, התקבלה תגובת החוקרים להתייחסות הוועדה וכן חברי הוועדה שקלו הצעות ותגובות לשיפור מודול החשיפה, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי.

לאחר שנשקלו אופנים שונים להמשך עבודת המחקר במודולים, הוועדה המדעית מסרה לשרים את ההמלצות הבאות:

1. לקבל את תיקוני החוקרים לגבי מודול הניטור הביולוגי ולהמשיך במחקר של מודול זה.

2. לקבל את תיקוני החוקרים במודול הבוחן את מצב בריאותם של ילודים ולהתנות את המשך המחקר במודול זה בהצבת מומחה בתחום איכות האוויר וקבלת התייחסות להערות הוועדה בקשר למודל החשיפה.

היות שצוות המחקר לא צירף מומחה ומשלא הוטמעו הערות הוועדה לגבי השיטות במודול החשיפה, הוועדה המליצה שלא להתקדם עם מודול החשיפה לזיהום אוויר ומודול מדדי גדילה בילודים. כלומר, להמשיך אך ורק במודול הניטור הביולוגי.

עקב המלצות הוועדה החד-משמעיות, המשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם משרד הבריאות נערך לפרסום קול קורא חדש לצורך תמיכה במחקרים חדשים בנושאים אלה.

יצוין, כי לנגד עיני הוועדה עמד לאורך כל הדרך האינטרס של תושבי מפרץ חיפה לדעת את תמונת המצב האמיתית: אם קיים קשר בין זיהום אוויר לבין בריאות האוכלוסייה. כזכור, מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור, והוא כלל שישה תתי נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג’קין; בריאות ילודים; תחלואת אסטמה בקרב ילדים; תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה”ל; ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר וניטור איכות אוויר. חשוב לציין, כי ללא הערכה תקפה של חשיפה למזהמי אוויר אין אפשרות לבצע הערכה של אף אחד מהתוצאים (Outcomes) הבריאותיים שצוינו.

באוגוסט 2016 הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה והם אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה. חברי הוועדה טענו כי המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף השיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו.

ואלו נימוקי הוועדה, לאחר שבחנה את תגובות החוקרים באשר למודול ניטור איכות האוויר (הערכת החשיפה למזהמי אוויר באזור):

1. היעדר מומחה בתחום איכות אוויר: מחקר הבודק את קיומו של קשר בין חשיפה למזהמי אוויר ותחלואה חייב להתקיים בהשתתפות פעילה של מומחה בתחום איכות האוויר.

2. אי התאמה של השיטה המוצעת על-ידי החוקרים:

‏א.      החוקרים מציעים לבצע את הערכת החשיפה באמצעות אינטרפולציה מרחבית של נתוני תחנות הניטור בכל טרימסטר קלנדרי עבור 4 מזהמי אוויר וזאת כחלופה לשימוש במודל נומרי לפיזור והסעת מזהמים.

‏ב.      הוועדה סבורה, כי לשיטה המוצעת מספר חסרונות בולטים:

1.      עבור אזור מורכב כמו מפרץ חיפה (הן מבחינת מקורות הזיהום והן מבחינת הטופוגרפיה והמטאורולוגיה המקומית הנגזרת מפני שטח מגוונים אלה), שיטות אינטרפולציה לבדן אינן יכולות לתת הערכה אמינה של החשיפה למזהמי אוויר. נדרש לבצע מודל פיזור מזהמי אוויר.

2.      מגבלות תוצרי האינטרפולציה להערכה אמיתית של החשיפה למזהמים במפרץ חיפה, כפי שצוין לעיל, נותנות את ביטוין ביתר שאת כאשר מדובר במזהמים הנמדדים בתחנות ניטור בודדות כגון תרכובות אורגניות נדיפות. עקב מיעוט המדידות והמידע הספרותי לגבי השפעות בריאותיות חמורות לקבוצת מזהמים זו, קיים הצורך בהערכת החשיפה באמצעים אמינים יותר וזאת  באמצעות השימוש במודלים לפיזור והסעה באטמוספרה. 

3.      מאחר ועבור כל ילוד תקופת הטרימסטר נמדדת בהתאם לתאריך הלידה, הערכה של החשיפה על פי טרימסטר קלנדרי כפי שמציעים החוקרים תגרום לטשטוש בהערכת החשיפה האינדיבידואלית לכל ילוד. שיטה מועדפת ונכונה היא הפקה של מפות חשיפה המחושבות לפרקי זמן קצרים יותר המתאימים להתפתחות העובר וחישוב מותאם ומדויק יותר של החשיפה בהתאם לתאריך הלידה הפרטני של כל ילוד.

מדובר בוועדה מקצועית, מתחומי התמחות מדעית מגוונים הרלוונטיים לבחינת המחקר, בראשות פרופ’ סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, שיבא.

חברי הוועדה: פרופ’ אמריטוס אורי דיין, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד”ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה; פרופ’ ליאת לרנר גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר; פרופ’ רונית ניראל, המחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד”ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה; ד”ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות; פרופ’ תמי שוחט, מנהלת המרכז הישראלי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; גב’ נורית שטורך, סגנית מנהלת המחוז ומתכננת סביבתית, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה.

הערת המערכת: יש להניח שלהחלטה זו יהיו התנגדויות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה שמאמינים לממצאים שהוצגו בעבר על קשר ישיר בין רמת זיהום האוויר לתחלואה באיזור.

ובלי קשר לשיטת המחקר עליה יוחלט בהמשך, ברור בכל מקרה שיש לעשות מאמצים משמעותיים להפחית את רמת הזיהום.