כאב מתמשך בפיטמה היא אחת הסיבות הנפוצות להפסקת הנקה בלעדית של נשים מניקות. מאמר שנעשה במרכז הנקה באוסטרליה בחן נשים בתקופה של מעבר לחצי שנה ב2011 (469 נשים) וב2014 (708 נשים). המאמר לקח בחשבון את הסיבה לכאב, ממצאי תרבית, הטיפול והתוצאה מבחינת הפסקת הכאב. אנליזת המקרים הראתה כי כאב בפטמה הינו אחת מהסיבות העיקריות למקרי הייעוץ בקליניקה (כ36%). הסיבות העיקריות לכאב היא תנוחת הנקה והתחברות לא נכונה, לשון קשורה, זיהום, אנטומיה של הפטמה, מסטיטיס וואזוספאזם. ייעוץ בקליניקה כלל תיקון התנוחה, שימוש במגני פטמה, ריקון חלב, אנטיביוטיקה, טיפול עורי, וקומפרסים קרים או חמים. ב57% מהמקרים, הכאב נפתר תוך 18 יום (בטווח של 2 ימים-110 ימים).
ב87 מהמקרים, על בסיס הפרוטוקול הקליני במרכז ההנקה, בוצעו תרבית חלב אם ומשטח פיטמה ונשלחו ליחידה בקטריולוגית לזיהוי הפתוגן ועמידותו לאנטיביוטיקה. שני מקרים היו שליליים ו- 32 הראו גדילה הטרוגנית של זני עור ללא פתוגן. ב53 מקרים זוהה זן פתוגן. ב47 מהמקרים זוהה Staphylococcus aureus (ארבעה מתוכם מעורב עם עוד סוג חיידק), בחמישה מקרים זוהתה הפטריה Candida albicans, ובארבעה מקרים Streptococcusspp. אנטיביוטיקה אורלית ניתנה ב26 מהמקרים, בשני מקרים אנטיביוטיקה עורית, ובארבעה מקרים טיפול אנטיבקטריאלי.ב68% מהמקרים הטיפול הביא לסיום המקור לכאב תוך 1-65 ימים. למקרי הפטריה שזוהו בתרבית, טיפול אנטי פטרייתי באם היה מלווה בג’ל אנטי פטרייתי לחלל פה התינוק. באם הטיפול העורי באם לא הועיל, האם קיבלה fluconazole במתן אוראלי. ב3 מתוך 5 מקרים הכאב לא עבר.
מסקנת המאמר מציינת שבשל הסיבות הרבות לכאב פיטמה, שלמעשה עשויות להיות תוצאה של קסקדה של אירועים מקדימים, התערבות אפקטיבית ומוקדמת בניהול ההנקה חשובה למניעת כאב בפיטמה, ודיאגנוסטיקה מוקדמת וטפול אפקטיבי הינם קריטיים למניעת גמילה מוקדמת מהנקה.
מסטיטיס עלול להיגרם מתנוחת הנקה לא נכונה או מהגבלת הנקות. מסטיטיס זיהומי לרב נגרם עי Staphylococcus aureus. אחוז מקרי המסטיטיס בנשים מניקות יכול להגיע עד 33% מהנשים. ריקון יעיל של השד, טיפול תרופתי להקלת הכאב, וטיפול אנטיביוטי הינם דרכי הטיפול המקובלות. מאמר אשר סקר את הממצאים הספרותיים לגבי יעילות טיפול האנטיביוטי בשיפור הסימפטומים, הסיק כי אין מספיק מידע בתחום ויש צורך בקידום מחקר סקר רב משתתפים לקביעת יעילות הטיפול במצב נפוץ זה לאחר הלידה.
הערת המערכת: תרבית חלב אם הינה סטנדרט במרכזים קלינים בעולם, ומשולבת כחלק מהפרוטוקול הרפואי לאיבחון בכאבים בהנקה. חשוב לציין כי מחקרים בתחום מעידים כי גם חיידקים המסווגי כ”עוריים” יכולים להוות גורם פתוגני לכאב, בתלות בכמותם, ואין להתעלם מזיהויים בתרבית. לפי האקדמיה לרפואת הנקה ומסמך אירגון הבריאות העולמי רצוי לשלב את האיבחון בתרבית עם מדדים לאיבחון כמות תאי דם לבנים בחלב, וכימות מספר המושבות (ולא רק זיהוי סוג החיידק).
Sao Paulo Med J. 2016 May-Jun;134(3):273. doi: 10.1590/1516-3180.20161343T1.Antibiotics for mastitis inbreastfeedingwomen.
Int J Environ Res Public Health.2015 Sep 29;12(10):12247-63. doi: 10.3390/ijerph121012247.
NipplePaininBreastfeedingMothers: Incidence, Causes and Treatments.
Kent JC1,Ashton E2,Hardwick CM3,Rowan MK4,Chia ES5,Fairclough KA6,Menon LL7,Scott C8,Mather-McCaw G9,Navarro K10,Geddes DT11.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!