רופאות אונקולוגיות מדווחות על היקף שחיקה משמעותי יותר, לצד צער רב לאחר מות מטופל ומצוקה רגשית משמעותית יותר, בהשוואה לרופאים אונקולוגים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל, בראשות ד”ר ליאת גרנק, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Cancer.
מדגם המחקר כלל 178 אונקולוגים מישראל (כולל 52 אונקולוגיות) ומקנדה (48 מהן אונקולוגיות), שהשלימו סדרת שאלונים שכללו נתונים סוציו-דמוגרפיים, שאלון General Health Questionnaire, מדד שחיקה ושאלון Adult Oncologists Grief Questionnaire.
מהתוצאות עולה כי רופאות אונקולוגיות דיווחו על תגובת צער משמעותית יותר למות מטופלים (ממוצע של 474.74 וממוצע של 44.53, בהתאמה), מצוקה רגשית גדולה יותר (ממוצע של 12.41 לעומת 10.64, בהתאמה) ושחיקה נרחבת יותר (ממוצע של 2.59 לעומת 1.84, בהתאמה). בשני המגדרים, תגובת אבל משמעותית יותר נקשרה עם מצוקה רגשית גדולה יותר באלו שדיווחו על רמות שחיקה גבוהות. עם זאת, בגברים, הקשר בין תגובות צער ובין מצוקה רגשית תועד גם ברמות שחיקה בינוניות.
החוקרים כותבים כי מות מטופלים הינו חלק שגרתי מתחום האונקולוגיה וחשוב כי אונקולוגים יהיו מסוגלים להתמודד ביעילות עם היבט זה של עבודתם. ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את חשיבות ההתייחסות לגורמי דחק מצטברים בקרב אונקולוגים בתכנון התערבויות שנועדו לתמוך באוכלוסיית רופאים זו. יש לתת את הדעת להבדלים מגדריים בשחיקה, תגובות למות מטופל ומצוקה רגשית במטרה להבטיח את איכות החיים הטובה ביותר של אונקולוגים ומתן הטיפול הטוב ביותר לחולים.
Cancer. 2016;122:3705-14
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!