חוקרים מקנדה מדווחים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology, על ממצאי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מהם עולה כי טיפול בנוגד-דיכאון נפוץ, Paroxetine (סרוקסט), במהלך הטרימסטר הראשון להיריון מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים ולבביים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשלים מטה-אנליזה עדכנית בנוגע לסיכון למומים לבביים על-רקע חשיפה במהלך היריון ל-Paroxetine, תוך התייחסות להתוויה, מבנה המחקר וקטגוריית הייחוס.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מחקרים שפורסמו בין 1966 ועד נובמבר 2015 במאגרי EMBASE ו-MEDLINE ודיווחו על מומים מג’וריים עם חשיפה במהלך הטרימסטר הראשון ל-Paroxetine. תוצאות המחקר כללו כל מום מג’ורי ומומים לבביים מג’וריים.
הסקירה כללה 23 מחקרים. בהשוואה לאלו שלא נחשפו ל-Paroxetine, חשיפה במהלך הטרימסטר הראשון ל-Paroxetine לוותה בסיכון מוגבר לכל מום מולד מג’ורי (יחס סיכויים של 1.23); מומים לבביים מג’וריים (יחס סיכויים של 1.28), אנומליות של Bulbus Cordis ואנומליות של סגירת מחיצה לבבית (יחס סיכויים של 1.42), ASD (Atrial Septal Defect, יחס סיכויים של 2.38) ופגם במוצא זרימה מחדר ימין (יחס סיכויים של 2.29). למרות שההערכות השתנו בהתאם לקבוצת ההשוואה, מבנה המחקר ותקופת אבחנת המומים, תוארה נטייה לכיוון סיכון מוגבר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים ומומים לבביים. העליה בסיכון אינה תלויה בשיטת המחקר או אוכלוסיית המחקר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!