נאונטולוגיה

בדיקות הדמיה דיגיטאליות עשויות לשפר אבחנה של רטינופתיה של פגות (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקות הדמיה דיגיטאליות עשויות להביא לשיפור אבחנת רטינופתיה של פגות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.

החוקרים ערכו מחקר מיקרו-סימולציה של מדגם היפותטי של 650 יילודים שנולדו לאחר 23-30 שבועות הריון, להערכת חמש גישות לזיהוי רטינופתיה של פגות: בדיקת רטינופתיה של פגות בלבד, בדיקת הדמיה דיגיטאלית, בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקת רטינופתיה של פגות בשחרור, בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקה בשחרור.

כל גישה זיהתה כמעט את כל המקרים של רטינופתיה של פגות מסוג 1 עד למועד השחרור, העברה, או 40 שבועות לאחר מחזור ווסת האחרון של האם, אך רק בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקה בשחרור זיהתה את כל המקרים.

השילוב של בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקה בשחרור צפוי להפחית את מספר היילודים הנדרשים למעקב, אך מלווה בעליה של 9.6% בהיקף הבדיקות. בהשוואה לבדיקת רטינופתיה של פגות בלבד, גישה משולבת תוביל לעליה של 29% בעלויות הרפואיות.

שיעור היילודים שנדרשו למעקב בשל רטינופתיה של פגות נע בין 47.5% עם בדיקות הדמיה דיגיטאליות עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקה בשחרור ועד 92.5% עם בדיקות הדמיה של כלל היילודים.

בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך הייתה הגישה הכי פחות יקרה מבחינת המערכת הרפואית, אך לוותה בסיכון של 20% לפספס מקרה אחד של רטינופתיה של פגות מסוג 1, שלא היה מיועד למעקב בדיקת רטינופתיה של פגות.

החוקרים מצאו גם עלות גבוהה מאוד הכרוכה בזיהוי רטינופתיה של פגות ביילודים אלו שהיו בסיכון נמוך להפרעה חמורה. מאחר ורטינופתיה של פגות עלולה להוביל לעיוורון, ייתכן כי עלויות אלו מתקבלות על הדעת.

מומחים בתחום מדגישים כי מדובר במחקר המבוסס על נתונים מארצות הברית ומסבירים כי במדינות רבות בעלות הכנסה בינונית אוכלוסיית הפגים בסיכון לרטינופתיה של פגות היא שונה מאוד, עקב טיפול לא-הולם ביילודים. במקרים אלו רטינופתיה חמורה עשויה להיות הרבה יותר נפוצה.

Pediatrics 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב- Fenofibrate מלווה בירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מקולופתיה ורטינופתיה סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר LENS (או Lowering Events in Non-proliferative Retinopathy in Scotland) שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association ופורסמו במקביל ב-NEJM Evidence. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רטינופתיה סוכרתית הינה האחד מחמשת הגורמים המובילים לאובדן ראיה ברחבי העולם והגורם השני במבוגרים בגיל העבודה […]

  • הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית Primary open-angle glaucoma (POAG) היא סוג הגלאוקומה השכיח ביותר. בדיקה ומניעה של פגיעה בראייה במהלך כל החיים הינה אסטרטגיית הטיפול העיקרית במחלה זו. נזק לשדה הראייה הינו המאפיין הקליני של POAG, אולם נזק כזה אינני מספיק כדי להסביר את כל הפגיעות הראייתיות בגלאוקומה. במיוחד בגלאוקומה מתקדמת, לחולים יש קושי לשתף פעולה […]

  • טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    השילוב של טיפול אנטיביוטי תוך-עיני סלקטיבי עם 1% Povidone Iodine עשוי לשמש כחלופה לטיפול הסטנדרטי ב-5% Povidone Iodine למניעת אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. החוקרים בחנו מקרים של אנדופתלמיטיס לאחר-ניתוח קטרקט במרכז שלישוני לאורך שלוש תקופות: 1993-1999 (שימוש ב-5% Povidone Iodine, ללא טיפול אנטיביוטי); 2000-2010 (שימוש […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

  • טיפול ב-Faricimab הדגים יעילות דומה ל-Aflibercept כנגד בצקת מקולארית סוכרתית בדרגה חמורה (Ophthalmology)

    טיפול ב-Faricimab הדגים יעילות דומה ל-Aflibercept כנגד בצקת מקולארית סוכרתית בדרגה חמורה (Ophthalmology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology עולה כי Faricimab דומה ביעילותו ל-Aflibercept בשיפור חדות הראיה בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית עם חדות ראיה התחלתית של 20/50, או גרוע יותר. הטיפול ב- Faricimab לווה גם בירידה בעובי הרשתית והשיג תוצאות אלו עם מספר זריקות קטן יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתונים משני מחקרים להשוואת Faricimab, […]

  • תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    טיפול ב- Licaminlimab כנגד מחלת עין יבשה הוביל לשיפור בסימנים רבים של המחלה, עם תועלת בולטת יותר בחולים עם סמן גנטי TNFR1, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2b לפי הודעה לעיתונות מטעם חברת Oculis. מחברת התרופות נמסר כי הם מתרגשים מאוד מהתוצאות לפיהן Licaminlimab, תכשיר בעל מנגנון פעולה כפול עם פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-אפופטוזיס, פועל כנגד […]

  • קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג של קולגן הקרנית (CXL) Corneal collagen cross-linking הוא פעולה שמטרתה למנוע התקדמות של אקטזיה (ectasia) של הקרנית וקרטוקונוס. בשיטה הנפוצה, שידועה בשם ‘epi-off’, מוסר אפיתל הקרנית, מטופטף ריבופלבין, והקרנית לאחר מכן מוקרנת באור UV-A. הדבר גורם להקשחת הקרנית באמצעות יצירת קשרים קוולנטיים בין סיבי הקולגן בסטרומה במטרה למנוע התקדמות דפורמציה של הקרנית שגורמת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול מקומי במשחת Tirbanibulin עם הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) של הפנים או הקרקפת מ-25 סמ”ר ל-100 סמ”ר. המומחים מסבירים כי Tirbanibulin הינו מעכב מיקרו-צינוריות, המאושר משנת 2020 לטיפול מקומי בקרנת עור אקטינית של הפנים והקרקפת. על-פי ההודעה לעיתונות, הרחבת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה