במלאות שבעים שנים להפצצה האטומית, מומחים בוחנים את ההשפעה הרדיולוגית והפסיכולוגית של אסונות גרעיניים וכיצד מידע זה עשוי לסייע בתכנונים עתידיים במקרים של אירועים עתידיים. סקירה זו הינה חלק מסדרה של שלושה חלקים, שפורסמה בכתב העת Lancet.

במאמר הראשון החוקרים בחנו את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפה לקרינה ודיווחו על הממצאים מההפצצה האטומית ביפן והאסון הגרעיני הגדול ביותר שהיה בצ’רנוביל.

חשיפה לקרינה לוותה בעליה בסיכון למחלות ממאירות לאורך החיים, ומכאן החשיבות של המשך מעקב אחר אלו שנחשפו לקרינה. ההשפעות המאוחרות של חשיפה לקרינה זוהו במחקרים ארוכי-טווח, בקנה מידה גדול, כאשר המקור המהימן ביותר היה מחקר העוקבה אחר יפנים ששרדו את ההפצצה האטומית בהירושימה ונגסאקי.

במחקר Life Span Study עקבו החוקרים אחר כ-94,000 משתתפים ששרדו הפגזה אטומית משנת 1950 ועד ההווה וזיהו בבירור עליה בסיכון למחלות ממאירות בשורדים. הסיכון לגידולים סולידים היה פרופורציונאלי למנת הקרינה והסיכון היה גבוה יותר באלו שנחשפו בילדות או בבגרות מוקדמת.  בדומה, לאחר אסון צ’רנוביל תועד סיכון מוגבר לממאירות של בלוטת התריס בילדות.

עם זאת, עדיין לא ידוע רבות אודות החשיפה לקרינה, כאשר אין נתונים רבים אודות ההשפעה של קרינה במינון נמוך עם הסיכון לממאירות.

הסיכון לממאירות עלה לאחר חשיפה למינון בינוני-עד-גבוה (למעלה מ-0.1-0.2 Gy), אך עדיין לא ברור אם הסיכון עולה עם מינונים נמוכים (עד 0.1 Gy).

החוקרים קוראים גם לבחון סוגיות רפואיות אחרות, מעבר למחלות ממאירות. במינונים גבוהים, וככל הנראה גם במינונים נמוכים, קרינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, נשימתיות ואחרות. עם זאת, לא ידוע עם העליה בסיכון למחלות שונות נותרת במינונים נמוכים, ונושא זה שנוי מאוד במחלוקת.

בילדים שנחשפו בחיים העובריים לקרינה במינון גבוה עקב הפגזה אטומית תועדו סיבוכים הנוגעים להתפתחות מערכת העצבים המרכזית, והסיכון לממאירות עלה עם המינון האימהי. עד כה לא תועדו השפעות תורשתיות בילדים ששרדו הפגזה אטומית.

במחקר שני מהמרכז הרפואי בפוקישימה, יפן, בחנו החוקרים את ההשפעות של האסון הגרעיני על המצב הפסיכולוגי של התושבים הגרים באזור. ההשפעות של התאונה בכור עשויות להיות משמעותיות, החל מהשפעות קצרות טווח ועד השפעות ארוכות טווח, כולל השפעות חברתיות ופסיכולוגיות.

תופעות דומות תוארו לאחר פוקישימה, כאשר 14.6% מהמבוגרים דיווחו על מצוקה פסיכולוגי, שיעור גבוה פי חמש בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. פינוי חוזר והעדר מקום מגורים קבוע הובילו לבעיות רפואיות חמורות באוכלוסיות פגיעות, דוגמת הקשישים, בהם שיעורי התמותה עלו פי שלוש במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר הפינוי.

למרות שמינון הקרינה היה נמוך יחסית, ולא היו תופעות גופניות צפויות, לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות, בעיקר עקב הבדלים בהערכת הסיכון, עשויות להיות השפעה הרסנית על חיי האנשים.

במאמר השלישי החוקרים מיפן דנו בתכניות לעתיד. הם מדווחים כי ברחבי העולם ישנם 437 כורים גרעיניים ולפחות שליש ממוקמים באזורי אוכלוסיה צפופה יותר מפוקישימה. יש לנקוט אמצעים להגנה על מיליוני האנשים העשויים להיות חשופים לקרינה במקרה של תאונה גרעינית.

הם קוראים לפתח תכניות מתאימות להגנה על הציבור וצמצום ההשפעות השליליות, כמו גם להגנה על צוותי חירום עקב חשיפה לקרינה במינון גבוה. בנוסף, יש להשלים מחקרים נוספים במטרה לסייע לקובעי המדיניות למנוע תמותה מוקדמת באוכלוסיות פגיעות, דוגמת חולים מאושפזים, במהלך פינוי בזמן חירום.

Lancet. Published online August 1, 2015

לידיעה במדסקייפ