נאונטולוגיה

הטיפול באזיתרומיצין והסיכון להיצרות שוער הקיבה ביילודים (Pediatrics)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Pediatrics עולה כי טיפול פומי באזיתרומיצין או אריתרומיצין עשוי להביא לעליה בסיכון ל-IHPS (Infantile Hypertrophic Pyloric Stenosis), בפרט עם חשיפה במהלך השבועיים הראשונים לחיים.

החוקרים מדווחים כי חשיפה לטיפול פומי באריתרומיצין במהלך השבועות הראשונים לחיים נקשרה עם התפתחות היצרות שוער הקיבה. למרות שאזיתרומיצין הפך לחלופה מקובלת, לא ידוע רבות אודות הסיכון לסיבוך זה עם הטיפול הנ”ל.

החוקרים זיהו למעלה ממיליון ילדים שנולדו בין 2001-2012, כולל 2,466 ילדים עם אבחנה של IHPS. השיעור הכולל של IHPS עמד על 2.29 מקרים ל-1,000 לידות-חי. עם זאת, הסיכון ל-IHPS עלה פי שמונה עם חשיפה לאזיתרומיצין במהלך השבועיים הראשונים לחיים (יחס סיכויים מתוקן של 8.26). חשיפה בין הגילאים 15-42 ימים לוותה בעליה של פי שלוש בסיכון (יחס סיכויים מתוקן של 2.98).

החוקרים גם אישרו את הקשר הקודם שתואר בין אריתרומיצין ו-IHPS, עם עליה של פי 13 בסיכון עם חשיפה לאריתרומיצין במהלך השבועיים הראשונים לחיים ועליה של פי ארבע בסיכון עם חשיפה בגילאי 15-42 ימים.

כל שמונת היילודים שנחשפו לאזיתרומיצין ופיתחו IHPS היו בנים, וכך גם 14 מבין 17 יילודים שנחשפו לאריתרומיצין ופיתחו IHPS. חשיפה לאזיתרומיצין או אריתרומיצין בין הגילאים 43-90 ימים לא לוותה בסיכון מוגבר ל-IHPS.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה של יילודים לטיפול פומי באזיתרומיצין מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות היצרות שוער הקיבה. למרות שהסיכון הנ”ל הוא הגבוה ביותר עם חשיפה במהלך השבועיים הראשונים לחיים, הסיכון קיים גם עד גיל שישה שבועות.

Pediatrics. 2015;135:483-488

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה