הדרכת אנשי צוות רפואי בנוגע לשימוש במגוון בדיקות מעבדה מביא לירידה משמעותית בשיעורי בדיקות מיותרות ומביא לטיפול יותר בחולים בעלויות נמוכות יותר, כך עולה מתוצאות מספר מחקרים, שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-ASCP (American Society for Clinical Pathology).

החוקרים מדווחים על ירידה של 75% בשיעור ההפניות לבדיקות לרמת 1,25-Dihydroxyvitamin D, שהיא הבדיקה השגויה להערכת רמות וויטמין D, לאחר מאמצים להדרכת רופאים בנושא. לפי ההערכות, הדבר הוביל לחסכון של למעלה מ-3,700 דולרים בבדיקות מעבדה.

המטרה של הפרויקט הייתה להדריך רופאים שאינם אנדוקרינולוגים או נפרולוגים, באמצעים פשוטים וללא הפרעה למהלך התקין של יום העבודה, בכדי להביא לתוצאות טיפול טובות יותר. ההתערבות השפיעה רבות על המעבדה, לא רק במונחים של חסכון בהוצאות, אלא גם בבריאות החולים.

בעקבות ההתערבות נרשמה ירידה קבועה במספר בדיקות 1,25-Dihydroxyvitamin D ע”י רופאים במהלך ששת חודשי המחקר, מבין 62 ההזמנות לבדיקה, 33 שונו לבדיקה הנכונה ושמונה בוטלו.

למרות שהמחקר הסתיים, רופאים המזמינים בדיקות 1,25-Dihydroxyvitamin D כעת שאינם אנדוקרינולוגים או נפרולוגים מקבלים פקס עם חומר הדרכה ונשאלים אם התכוונו להזמין בדיקת 25-Hydroxyvitamin D במקום זאת.

בפרויקט נלווה מצאו מומחים כי בדיקת MMA (Methylmalonic Acid) לא הוזמנה כראוי. רמות MMA בדם מוגברות בעיקר בחולים עם חסר וויטמין B12, ובאופן פחות נפוץ, באלו עם Methylmalonic Academia. בדיקת MMA תבוצע רק כבדיקה לאישור האבחנה כאשר רמות וויטמין B12 תקינות. החוקרים התבססו על אלגוריתם להערכת אנמיה ממארת במטרה לקבוע אם בדיקות MMA נדרשות רק במידה ורמות B12 היו בטווח שאינו חד-משמעי (150-400 ננוגרם לליטר).

להדרכת ועידוד אנשי צוות רפואי להקפיד על רפואה מבוססת ראיות והפחתת בדיקות MMA מיותרות, נשלחו רופאים במטרה ליידע את הרופאים בנוגע להנחיות לבדיקת MMA, מאמר בנושא פורסם בעיתון של בית החולים והופץ ברשת בית החולים והודעות קופצות הופיעו על מסך המחשב להנחיית רופאים המזמינים את הבדיקות.

בעקבות ההתערבות נרשמה ירידה של כ-56% בשיעור הממוצע של בדיקות MMA, כאשר עלות כל בדיקה עומדת על כ-28 דולרים, סך החסכון בעלויות עלה על 10,000 דולרים. מאחר ואותה דגימת דם עשויה לשמש לבדיקת רמות וויטמין B12 ו-MMA, המעבדה יכולה לשמור את הדגימה ובמידה והתוצאה בטווח הנמוך, היא נשלחת באופן אוטומטי לבדיקת MMA.

בפרויקט אחר ביקשו חוקרים להפחית את שיעור הבדיקות להערכת ריכוז סידן מיונן. הם התבססו על תכנית הדרכה של מתמחים במטרה להביא לשינוי בהזמנת הבדיקות. מתמחים בפתולוגיה הכינו מצגות ועלונים להדרכת מתמחים ברפואה פנימית בנוגע להתוויות הקליניות להשלמת בדיקת סידן מיונן. העלונים הזכירו לרופאים כי אין להזמין את הבדיקה כחלק מבדיקות המעבדה השגרתיות וכי רמת סידן נכללת בפאנל המטבולי הבסיסי והינה מדד מהימן למשק הסידן במרבית הנבדקים.

בתחילת המחקר, בשלוש מחלקות פנימיות שיעור הזמנת בדיקות להערכת סידן מיונן עמד על 21.0 בדיקות ביום. 26 שבועות לאחר תכנית ההתערבות, שיעור ההזמנות הממוצע ירד ב-63%, בממוצע, לממוצע של 7.7 הזמנות ביום.

החוקרים מאמינים כי יצירת דו-שיח בין המחלקות הרפואיות ובין המעבדה במהלך ההכשרה של רופאים הינה כלי יעיל לשימוש נכון בבדיקות מעבדה ושיפור תוצאות הטיפול בחולים.

מתוך כנס ה-American Society for Clinical Pathology

לידיעה במדסקייפ