משני מחקרים חדשים עולות עדויות לפיהן ישנן חסרונות גם לפעילות גופנית מופרזת. במחקר הראשון, חוקרים משבדיה דיווחו כי בגברים שהתעמלו למעלה מחמש שעות בשבוע בשנות השלושים לחייהם, תועד סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות פרפור פרוזדורים בגיל מאוחר יותר, בהשוואה לאלו שהתעמלו פחות. המחקר השני מגרמניה הוכיח כי בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה קיים סיכון מוגבר בחולים שאינם פעילים, אך עוד עלו עדויות לפיהן פעילות גופנית מאומצת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

החוקרים הסבירו כי הממצאים מעידים על קשר בצורת J בין פעילות גופנית, בעיקר עם תמותה עקב מחלות לב וכלי דם. הן בחולים שאינם פעילים והן בחולים העוסקים בפעילות גופנית כל יום תועד סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לקבוצת המשתתפים שעסקו בפעילות גופנית 2-4 פעמים בשבוע, אך הסיכון הגבוה ביותר תואר בקבוצת המשתתפים שאינם פעילים גופנית.

המחקר מגרמניה כלל 1,038 משתתפים עם מחלת לב כלילית יציבה, כאשר היקף הפעילות הגופנית סווג לפי פעילות יומית או לפחות 5-6 פעמים בשבוע. שיעורי ההשתתפות ירדו לאורך עשר שנות המעקב באלו שהתעמלו לעיתים קרובות יותר, בעוד שבאלו שהתאמנו 2-4 פעמים בשבוע שיעורי המעקב נותרו יחסית עקביים.

החוקרים זיהו סיכון מוגבר לאירועים חריגים בקרב חולים שאינם פעילים גופנית. עם זאת, הם גם מצאו כי אלו שעסקו כל יום בפעילות גופנית מאומצת היו בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

לא ברור מדוע חלק מהמשתתפים העוסקים בפעילות גופנית קבועה מפתחים סיבוכים, בעוד שבאחרים אין השפעה שלילית לפעילות גופנית. עוצמת הפעילות, כמו גם סוג הפעילות, הינם ללא ספק גורם חשוב בהקשר זה.

במחקר משבדיה בחנו החוקרים את ההשפעה של פעילות גופנית מסוגים שונים ובגילאים שונים על הסיכון לפרפור פרוזדורים בכ-44,000 גברים משבדיה, בגילאי 45-79 שנים. כל המשתתפים השלימו שאלון להערכת היקף הזמן בו ביצעו פעילות גופנית בגילאי 15, 40 ו-50 שנים.

לאחר 12 שנים, בגברים שהתעמלו למעלה מחמש שעות בשבוע בגיל 30 נרשמה עליה יחסית של 19% בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לגברים שהתעמלו פחות משעה בשבוע בגיל 30. הסיכון נותר על כנו ללא קשר לשאלה אם המשיכו להתעמל או לאו. למעשה, בגברים שהתעמלו למעלה מחמש שעות בשבוע בגיל 30, אך לאחר מכן הפסיקו להתעמל, נרשמה עליה של 49% בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לגברים שהתעמלו פחות בגיל 30 והפסיקו את הפעילות.

הליכה או רכיבה על אופניים במועד השלמת השאלון (גיל ממוצע של 60 שנים) לווה בירידה יחסית של 13% בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לאלו שלא הלכו או רכבו על אופניים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חשוב להדגיש בפני חולים את ההשפעה החיובית של פעילות גופנית. חוסר פעילות גופנית עם אורח חיים סדנטרי הינו בעיה בריאותית גדולה יותר באוכלוסיה הכללית, בהשוואה לעודף פעילות גופנית. עם זאת, פעילות גופנית אינטנסיבית בתדירות גבוהה עשויה להשפיע לרעה על המצב הבריאותי.

Heart 2014

לידיעה במדסקייפ