ע”פ מחקר חדש מה-Am J Psychiatry העברת מידע למטופל מבוגר כי הוא נושא את האלל E (APOE) ε4 הידוע כגורם סיכון להתפתחות אלצהיימר, קשורה לפגיעה בתפקודי זכרון של אנשים בריאים.
מטרת החוקרים הייתה לבחון כיצד משפיעה הידיעה כי מטופל מבוגר נושא את
האלל E (APOE) ε4 על ההערכה הסובייקטיבית של המטופל של זכרונו וכן על תוצאות מבחני זכרון אובייקטיביים. הם מציינים ברקע כי נמצא לאחרונה כי עצם הידיעה שאדם נושא את האלל מהווה גורם סיכון פסיכולוגי קצר טווח.
החוקרים ביצעו מחקר מבוקר מקרה שבו בוצעו מבחני זכרון מילוליים וויזואליים אובייקטיביים וכן גם הערכה עצמית של תפקודי זכרון ב-144 אנשים מבוגרים (גיל 52-89) נורמלים מבחינה קוגנטיבית, כאשר חלקם יודעים אם הם נושאים או לא את האלל APOE (הקבוצה ε4+, N=25; ε4−, N=49) , וחלקם אינם מודעים לסטטוס האלל שלהם (ε4+, N=25; ε4−, N=45) , לפני ההערכה הנויופסיכולוגית שעברו.
החוקרים מדווחים על אינטקרציה מובהקת הקשורה לידיעה של הסטטוס הגנטי הן במבחנים האובייקטיביים של זכרון מילולי מיידי ונדחה .
אנשים מבוגרים יותר אשר ידעו כי הם חיוביים לאלל העריכו את יכולת הזיכרון שלהם כפחות טובה , וגם הפגינו את התוצאות הגרועות ביותר במבחן הזכרון המילולי, בהשוואה לאלה שהיו גם חיוביים לאלל אך לא ידעו על כך…
בניגוד לכך, אנשים מבוגרים יותר אשר ידעו שאינם נשאים של האלל ε4 העריכו את רמת הזכרון שלהם בצורה חיובית יותר מאשר אלו שלא ידעו שהם אינם נשאים של האלל. עם זאת, לא היו הבדלים בתוצאות מבחני הזכרון האובייקטיבים בין שתי הקבוצות.
המחברים מסכמים כי יידוע מטופלים מבוגרים שהם נשאים של האלל APOE ,הקשור לסיכון מוגבר למחלת האלצהיימר, עלול להוביל לתוצאות חריגות על תפיסת המטופלים באשר ליכולת הזכרון שלהם, ועל הביצועים שלהם במבחני זכרון אובייקטיביים. אי לכך הם מציעים שיידוע המטופל על נשאות של אלל הקשור לאלצהיימר צריך להישקל ולהיבחן במסרת ההערכה הקוגנטיבית של מטופלים אלה.
Am J Psychiatry 2014;171:201-208.doi:10.1176/appi.ajp.2013.12121590
הערת המערכת: המחקר מעלה סוגייה קשה, שככל הנראה קיימת לא רק בהקשר הספציפי של נשאות האלל הקשור לאלצהיימר אלא למידע גנטי נוסף הקשור לתחלואות רבות אחרות. במקרה זה נראה שקיימת התופעה של ציפיות שמגשימות את עצמן , ועצם הידיעה גרם למעשה לנזק למטופלים.
היכולת הגדולה וההולכת של הבדיקות הגנטיות לחזות תחלואה שעשוייה להתקיים רק עוד שנים רבות, בעיקר בבדיקות גנטיות לילדים, מעוררת את השאלה הקשה אם זה אתי ונכון להעביר המידע למטופלים או להוריהם, שכן עצם הידיעה עצמה עלול להיות, כפי שנמצא כאן, גורם מאיץ להתפתחות אותה תסמונת/מחלה שהבדיקה הגנטית מתייחסת אליה. מצד שני, במחלות הניתנות למניעה/האטה ע”י שינוי סגנון חיים, וזה נכון ככל הידוע גם לאלצהיימר, ייתכן שעצם הידיעה על הסיכון המוגבר, וביצוע שינויים באורחות החיים (או נטילת טיפול מניעתי) עשוי לשפר את הפרוגנוזה.
מה שבטוח שכנראה לא יהיה זה נכון להעביר למטופל מידע סטטיסטי בלבד ללא הסבר, הדרכה וחינוך באשר להבנת המידע הגנטי-סטטיסטי, והאפשרויות להשפיע על הפרוגנוזה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!