במאמר שפורסם בכתב העת Pain מדווחים חוקרים על קשר בין רגישות לכאב ובין כמות החומר האפור באזורים מסוימים במוח. מדובר במחקר הראשון שהדגים קשר בין רגישות לכאב ובין מבנה המוח. ממצאים אלו מסייעים להבין טוב יותר את מנגנון הפעילות של המוח וההשלכות הקליניות האפשריות לטיפול בכאב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כאב הינה חוויה מאוד אישית, עם הבדלים משמעותיים בין נבדקים שונים. בחיפוש אחר קורלציה אנטומית של הרגישות לכאב, הם ביקשו לבחון את הקשר בין צפיפות החומר האפור בכל המוח והבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב.
החוקרים בחנו את הנתונים מעשרה מחקרים קודמים, שכללו 116 מתנדבים בריאים (62 נשים ו-54 גברים) שעברו בדיקות תחושתיות דומות. המשתתפים דירגו את עוצמת הכאב עם חשיפה של קטע קטן של העור לחום של 49 מעלות צלזיוס, ולאחר יומיים בוצעה בדיקת MRI של המוח. הם לקחו בחשבון גם את גיל, מין, דירוג אי-נוות, רצף הסריקה ומיקום בדיקות החישה.
החוקרים מסבירים כי הם לא חיפשו אחר פעילות מוחית הקשורה לגירוי בעת החשיפה, אלא אחר שינויים מבניים יותר שעשויים להופיע בטווח הארוך.
מהתוצאות עלה כי בנבדקים עם דירוגי עוצמת כאב גבוהים יותר כמות החומר האפור במספר אזורים במוח הייתה קטנה יותר, כולל באזורי Posterior Cingulate Cortex, Precuneus ואזורי קורטקס פריאטלי אחורי אזורים במוח התורמים למחשבות פנימיות ובקרת קשב.
ממצאים אלו מדגישים את החשיבות האפשרית של תהליכים הקשורים להליכי מחשבה וקשב בעיצוב ההבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב ומעידים כי ניתן לנבא את הרגישות לכאב על-פי מבנה המוח.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!