מתוצאות מחקר חדש מבריטניה עולה כי חשיפה למעשי בריונות במהלך תקופת הילדות, בין אם כקורבן או כתוקף, עשויה להביא לעליה בסיכון להתפתחות אירועים פסיכוטיים בשלב מוקדם במהלך הבגרות.
ממחקר מבוסס-קהילה שכלל למעלה מ-4,700 משתתפים מבריטניה עלה כי באלו שהיו קורבנות למעשי בריונות בגיל עשר שנים תועד סיכון גבוה כפליים לאירועים של פסיכוזה עד גיל 18 שנים, בהשוואה לאלו שלא נחשפו מעולם למעשי בריונות. מעניין לציין כי בילדים שדיווחו כי הם אלו שיזמו את מעשי הבריונות תועדה עליה של כמעט פי חמש בסיכון לאירועים פסיכוטיים עד גיל 18 שנים.
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 4,720 צאצאים ממחקר ALSPAC (Avon Longitudinal Study of Parents and Children). במחקר המקורי נכללו 14,541 נשים הרות עם תאריך לידה צפוי בין אפריל 1991 ועד דצמבר 1992, שמילאו שאלונים שנשלחו באופן תקופתי, להערכת הבריאות וההתפתחות של הצאצאים.
החל מגיל שבע שנים, הילדים עברו ראיונות אישיים שנתיים ובדיקות פסיכולוגיות וגופניות. כאשר הגיעו לגיל 8 ו-10 שנים, הילדים נשאלו גם שאלות אודות חשיפה למעשי בריונות. דיווחי האימהות אודות חשיפה למעשי בריונות של ילדיהן נבחנו גם הם במסגרת שאלונים מותאמים.
בסקירה הנוכחית, החוקרים בחנו גם תוצאות תסמינים דמויי-פסיכוזה בראיונות חצי-מובנים להערכת אירועים פסיכוטיים אפשריים עד גיל 18 שנים. אירועים פסיכוטיים הוגדרו כהזיות ויזואליות או אודיטוריות, מחשבות שווא ו/או הפרעות חשיבה.
מהתוצאות עלה כי 32.2% מהמשתתפים היו קורבנות למעשי בריונות עד גיל 8, 5.9% נחשפו למעשי בריונות (כקורבנות או כתוקפים). שיעורים אלו צנחו ל-18.6%, 4.3% ו-0.8%, בהתאמה, בגיל עשר שנים.
בהשוואה לאלו שמעולם לא נחשפו למעשי בריונות, שכיחות גבוהה יותר משמעותית של אירועים פסיכוטיים עד גיל 18 שנים תועדה באלו שהיו קורבנות למעשי בריונות בילדות, הן לפי דיווחי הילדים בגיל עשר והן לפי דיווחי האימהות. יחסי הסיכון לאירועים פסיכוטיים בבגרות היו גבוהים אף יותר באלו שנחשפו למעשי בריונות עד גיל עשר שנים.
החוקרים לא הופתעו מהקשר עם תסמינים פסיכוטיים, בעיקר באלו שהיו קורבנות לאורך תקופות ממושכות. אולם, הם הופתעו מהסיכון המוגבר שתועד בבריונים עצמם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!