נאונטולוגיה

שילוב מסיס של נוגדי-כאבים וויטמינים מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (BMJ)

רוקחת

פורמולה מסיסה של תרופות נפוצות, דוגמת משככי כאבים ותוספי וויטמינים, כוללת תכולה גבוהה של נתרן חבוי, המלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש נובמבר בכתב העת BMJ.

במחקר תצפיתי של מבוגרים בבריטניה שהיו במעקב במשך כשבע שנים, מתן מרשם לפורמולה מסיסה, בניגוד לפורמולה רגילה של התרופה, לוותה בעליה של 22% בסיכון לאירועים מוחיים ועליה של פי שבע בסיכון ליתר לחץ דם.

סודיום קרבונט או ביקרבונט בפורמולות מסיסות מביא לשחרור פחמן דו-חמצני במים ולכן התרופות נספגות בקלות רבה יותר. פורמולות אלו ניתנות לחולים עם קשיי בליעה או במקרים בהם נדרשת תרופה עם התחלת פעילות מהירה.

החוקרים שיערו כי נטילת פורמולות המכילות נתרן עשויה להוביל לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. הם ערכו את המחקר שכלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם נתונים ממאגר UK Clinical Practice Research Datalink Database, שקיבלו לפחות שני מרשמים לאחת מבין 24 פורמולות המכילות נתרן של תרופות או תוספי וויטמינים או 116 פורמולות סטנדרטיות של מוצרים אלו, בין השנים 1987-2010.

תרופות המכילות נתרן כוללות אצטאמינופן (פראצטמול), אספירין ואיבופרופן לכאבים; קלציום-קרבונט להפרעות עיכול ו-Metocolopramide עם אספירין למיגרנה. תוספי ויטמינים ומינראלים כוללים חומצה אסקורבית ואבץ-סולפאט.

מבין למעלה מ-1.29 מיליון משתתפים, 61,072 אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי והותאמו לביקורות. לאחר תקנון למשתנים שונים בקרב אלו שנטלו פורמולות המכילות נתרן נרשמה עליה של פי 1.16 בסיכון לתוצא העיקרי (אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי או תמותה וסקולארית), בהשוואה לביקורות.

החוקרים הסבירו כי הצריכה הממוצעת של נתרן מתכשירים אלו עמדה על 107.7 מילימול ליום, מינון שעלה על הצריכה התזונתית המומלצת בבריטניה (104 מילימול ליום) או הצריכה התזונתית המומלצת בארצות הברית (כ-100 מילימול ליום).

BMJ 2013;347

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • התועלת של מעכבי SGLT-2 למניעת הישנות פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר (Int J Cardiol)

    התועלת של מעכבי SGLT-2 למניעת הישנות פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשוי להפחית את הסיכון להישנות פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר של פרפור פרוזדורים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על השפעה חיובית של טיפול במעכבי SGLT-2 בחולי אי-ספיקת לב, ללא קשר לאבחנת סוכרת. […]

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    טיפול בסטטינים במינון גבוה לאחר אירוע מוחי קל מלווה בסיכון מוגבר לדימומים (J Am Heart Assoc)

    התחלת טיפול בסטטין בעצימות גבוהה במהלך השלב האקוטי של אירוע מוחי מינורי, שאינו ממקור לבבי, עשויה להביא לעליה בסיכון לדימום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. הנחיות ה-AHA/ASA משנת 2021 המליצו על טיפול בסטטין בעצימות-גבוהה בחולים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, מספר מחקרים אקראיים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vonoprazan להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-ושט (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Vonoprazan כטבליות במינון 10 מ”ג להקלה על צרבת משנית למחלת החזר קיבה-וושט (Gastroesophageal Reflux Disease) שאינו-ארוזיבי במבוגרים. המומחים מסבירים כי מדובר בהתוויה השלישית למתן חסם החומצה, אשר מאושר כבר לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית בכל הדרגות ולהכחדת זיהום הליקובקטר פילורי בשילוב עם טיפול אנטיביוטי. האישור […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה