עדות נוספת למצוינותו של מוחו של פרופ’ אלברט איינשטיין : מחקר חדש מצא כי הקורפוס קולוסום במוחו של איינשטיין היה עבה ברובם המכריע של האזורים בהשוואה לאזורי המוח של גברים מבוגרים ובריאים וכן מול אזורים רבים במוחם של גברים צעירים ובריאים.

כתבה במדסקייפ סקרה את המחקר, ומצוין שם כי במוח האנושי, הקורפוס קולוסום הוא מארז עצבים הגדול ביותר המחבר בין האזורים הקורטיקליים להמיספרות, ולק”ק תפקיד חיוני באינטגרציה של העברת מידע בין ההמיספרות לבין האקסונים. לדברי החוקרים, ממצאי אלה מראים כי הקשר והחיבורים בין שתי ההמיספרות היו ככל הנראה מוגברים אצל איינשטיין, בהשוואה לנבדקי ביקורת.

המחקר התבסס על שתי תמונות של השטח המדיאלי הימני והשמאלי של איינשטיין, בו נראה הקורפוס קולוסום ברזולוציה גבוהה וחדות. התמונות הללו היו בין 14 תמונות מהזמן האחרון שהראו, גם, כי מוחו של אינשטיין היה קורטקס פרה-פרונטלי ייחודי, וכי החלקים התחתונים של הקורטיקס הסומטו-סנסורי והמוטורי היו פרושים להמיספרה השמאלית.

החוקרים השוו את מוחו של אינשטיין לשתי קבוצות של נבדקי ביקורת. הראשונה כלל 15 נבדקים בריאים עם יד ימין דומיננטית בני 70-80, כולם בוגרי קולג’ וללא דמנציה (איינשטיין היה ימני ומת כשהיה בן 76). קבוצת הביקורת השניה כללה 52 גברים לבנים בני 24-30, כולם בריאים וימנים.

החוקרים השוו את המדידות משתי התמונות עם מידע מ-MRI ממוחות נבדקי הביקורת. הם השתמשו בטכניקה חדשה המאפשרת מדידה וצביעה לפי העובי המשתנה של תתי האזורים לאורכו של הקורפוס קולוסום; העובי הזה מעיד על הקישוריות של שני צדדי המוח באזורים השונים.     מידות הק”ק של אינשטין היו גבוהות יותר לכל אורכו מאשר נבדקי קבוצות הביקורת, מלבד במקטע הקו האמצעי, והפרימטר של הק”ק, שהיה ארוך יותר מזה של איינשטיין בקבוצת הגיל המבוגרת, ומלבד מקטע ה- circularity, שהיה ארוך יותר, גם אם באופן זניח, בקבוצת הביקורת הצעירה.

 לדברי החוקרים, היו פערים מובחנים ומובהקים בכל מידות הק”ק (בעובי הממוצע, באורך, בשטח ובעובי המקסימלי) של איינשטיין וקבוצות הביקורת. הנחת הבסיס של המחקר היתה כי שטח קלוסאלי גדול יותר מציע כי יש מספר רב יותר של סיבים החוצים דרך הק”ק, הסיבים החוצים דרך הרוסטורם הקלוסלי והגנו קשורים לקישור הבין- המיספרי באזור של הגירי האורביטלי והקורטיקס הפרהפרונטלי- אזורים הקושרים לתכנון, הגיון, קבלת החלטות, זכרון ופעולות ניהוליות. הק”ק של איינשטין היה גדול ורחב יותר בהשוואה למוחם של נבדקים צעירים בקבוצת הביקורת באיזורים הללו, כך שנראה שאזורים אלה היו מחווטים היטב למוחו. לדברי החוקרים, המורפולוגיה של הק”ק של איינשטיין ושל הקורטקס הפרה פרונטלי שלו היו כנראה חלק מבסיס יכולותיו הקוגנטיביות יוצאות הדופן.

לכתבה במדסקייפ

Brain, a Journal of Neurology 2013