מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, עולה כי מהלך הלידה חשוב במיוחד בהערכת הסיכון לאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE או Hypoxic-Ischemic Encephalopathy).

רק גורם אחד לפני הלידה, 41 שבועות היריון ומעלה, זוהה כקשור באופן בלתי תלוי עם HIE במחקר הנוכחי, לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים הקשורים במהלך הלידה.

החוקרים מסבירים כי נזק איסכמי-היפוקסי אקוטי הינו הסיבה הנפוצה ביותר לאנצפלופתיה ביילודים. עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לחשיבות גורמים לפני הלידה ובמהלך הלידה בכל הנוגע להתפתחות HIE.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 405 תינוקות עם אנצפלופתיה מוקדמת, שנולדו לאחר 35 שבועות היריון ומעלה, בין השנים 1992-2007. הם ערכו השוואה בין תינוקות אלו ובין 239 תינוקות שנולדו ללא הפרעות נוירולוגיות בין השנים 1996-1997.

ניתוח חד-משתנים של הנתונים הדגים קשר בין גורמים לפני הלידה ובמהלך הלידה ובין HIE. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי וזיהו שישה גורמים הקשורים באופן בלתי-תלוי עם HIE: היריון שנמשך פחות מ-37 שבועות או למעלה מ-41 שבועות; גיל אם צעיר מ-20 שנים; הריון ראשון; יתר לחץ דם לפני ההיריון; והיריון תאומים. לאחר שהחוקרים כללו משתנים הקשורים במהלך הלידה, הם מצאו כי פקיעת קרומים ממושכת, קרדיוטוקוגרפיה אבנורמלית, מקוניום עבה, אירוע זקיף, פרע כתפיים, חבל צווארי הדוק וכשלון ניסיון ואקום, היו קשורים כולם בקשר משמעותי ובלתי-תלוי עם HIE, ביחד עם גיל היריון של למעלה מ-41 שבועות היריון.

למרות שחלק מהגורמים במהלך ההיריון היו קשורים לסיכון לנזק איסכמי-היפוקסי בניתוח חד-משתנים ובניתוחים מוקדמים, הקשר הנ”ל לא נותר כאשר החוקרים לקחו בחשבון גורמים הקשורים במהלך הלידה. מכאן עולה כי גורמים במהלך הלידה עשויים להעלות את הסיכון של חלק מהנשים לסיבוכים, אך כי נוכחותם בלבד אינה מספקת בכדי לגרום לאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית ביילודים.

גורמים במהלך ההיריון זוהו רק ב-6.7% מהתינוקות בקבוצת המקרים וב-43.5% מהתינוקות בקבוצת הביקורת, בעוד שב-20% מהמקרים ו-5.8% מהביקורות והו גורמים במהלך הלידה בלבד.

בשנות התשעים של המאה הקודמת רבים האמינו כי האתיולוגיה לאנצפלופתיה נובעת מגורמים המופיעים לפני הלידה. בשנים האחרונות הופיעה מגמה לפיה לא כך הדבר, והנתונים הנוכחיים בהחלט תומכים בזאת. היתרון של המחקר הנוכחי נובע מכל שכל התינוקות בקבוצת המקרים עברו בדיקות MRI של המוח, התומכות באבחנה של HIE כגורם למחלתם.

נזק מוחי על-רקע HIE מופיע לרוב סביב מועד הלידה ולכן הממצאים אכן תומכים בטיפול בהיפותרמיה מוקדם ככל הניתן לאחר הלידה, והם תומכים במחקרים להערכת טיפולים נוספים אחרים, דוגמת קסנון ומלטונין בתקופת הינקות המוקדמת. עם זאת, הנתונים אינם מעידים כי אנו מבינים את כל התהליכים המובילים לאנצפלופתיה ביילודים על-רקע נזק איסכמי-היפוקסי, או מדוע חלק מהתינוקות סובלים ממצוקה עוברית או מה הסיבה למקרים של לידת מת.

מהנתונים עולה כי תתכן ירידה נוספת בשיעורי HIE, אך רק במידה ויבינו טוב יותר את שקורה לעובר במהלך הלידה וכיצד לזהות אימהות/תינוקות בסיכון.

Pediatrics 2013

לידיעה במדסקייפ