בהשוואה להפריה ספונטאנית, טיפולי הפריה חוץ-גופית מלווים בעליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בסיכון לפיגור שכלי, אך ללא עליה בסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA.

לדברי החוקרים, בין השנים 1978-2010 נולדו כחמישה מיליון תינוקות לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית. למרות זאת, אין נתונים רבים אודות ההתפתחות העצבית של ילדים שנולדו בעקבות טיפולים אלו, בעיקר לאחר השנה הראשונה לחייהם.

באמצעות מאגר נתונים משבדיה, החוקרים העריכו את הקשר בין טיפולי הפריה חוץ גופית ופרוצדורות שונות ובין הסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ופיגור שכלי. תינוקות שנולדו לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית בין השנים 1982-2007 היו במעקב עד 31 בדצמבר, 2009, להערכת אבחנה קלינית של הפרעה אוטיסטית או פיגור שכלי.

החוקרים סיווגו את טיפולי הפריה חוץ גופית לפי השימוש בעוברים טריים או מוקפאים, שימוש או העדר שימוש בפרוצדורת ICSI (Intracytoplasmic Sperm Injection) להפרעות פוריות בגבר, ושפיכה או הסרה כירורגית של זרע. בשבדיה, הפרוצדורה הנפוצה ביותר בהפריה חוץ גופית היא טיפולים ללא ICSI עם העברת עוברים טריים. זאת בהשוואה לחמש פרוצדורות הפריה חוץ גופית אחרות בשימוש בשבדיה, וצאצאים שנולדו לאחר כל טיפול הפריה חוץ גופית נבחנו אל מול עוברים שנולדו לאחר הפריה ספונטאנית.

מבין למעלה מ-2,500,000 ילדים שהיו בחיים בגיל 1.5 שנים ועם נתונים מלאים, קרוב ל-31,000 ילדים (1.2%) נולדו לאחר הפריה חוץ גופית. משך המעקב הממוצע אחר צאצאים אלו עמד על 10 שנים. 103 מבין 6,959 הילדים עם הפרעה אוטיסטית נולדו לאחר הפריה חוץ גופית (1.5%) ו-180 מבין 15,830 הילדים שנולדו עם פיגור שכלי (1.1%).

באשר להפרעות אוטיסטיות, הסיכון היחסי לאחר כל טיפול הפריה חוץ גופית, בהשוואה להפריה ספונטאנית, עמד על 1.14 (19 לעומת 15.6 ל-100,000 שנות-אדם). באשר לפיגור שכלי, יחס הסיכון עמד על 1.18 (46.3 לעומת 39.8 ל-100,000 שנות-אדם). מניתוח לפי תתי-קבוצות שהוגבל לעוברים יחידים בלבד לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית עם אף אחד מהתוצאים הללו.

הסיכון להפרעה אוטיסטית היה גבוה יותר משמעותית עם ICSI ושימוש בזרע שנאסף באופן כירורגי ועוברים טריים, בהשוואה לטיפולי הפריה חוץ גופית ללא ICSI עם העברת עוברים טריים (סיכון יחסי של 4.60; 135.7 לעומת 29.3 ל-100,000 שנות-אדם). הסיכון לפיגור שכלי היה מוגבר לאחר ICSI באמצעות זרע שנאסף באופן כירורגי ועוברים טריים (סיכון יחסי של 2.35, 144.1 לעומת 60.8 ל-100,000 שנות-אדם) ולאחר ICSI באמצעות זרע משפיכה ועוברים טריים (יחס סיכון של 1.47, 90.6 לעומת 60.8 ל-100,000 שנות-אדם).

מהערכת הנתונים אודות עוברים יחידים בלבד עלה כי אין עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון להפרעה אוטיסטית בעקבות ICSI עם זרע שנאסף באופן כירורגי. עם זאת, הסיכון לפיגור שכלי היה מוגבר משמעותית בעקבות ICSI עם עוברים מוקפאים.

בהשוואה להפריה ספונטאנית, טיפולי הפריה חוץ גופית לא נקשרו עם הפרעה אוטיסטית אך לוו בעליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בסיכון לפיגור שכלי. באשר לפרוצדורות ספציפיות, החוקרים מצאו כי הפריה חוץ גופית עם ICSI במקרים של הפרעת פוריות על-רקע גורם זכרי מלווה בעליה קטנה בסיכון היחסי להפרעה אוטיסטית ופיגור שכלי, בהשוואה להפריה חוץ גופית ללא ICSI. השכיחות של הפרעות אלו היא נמוכה, והעלייה בסיכון האבסולוטי על-רקע הפריה חוץ גופית היא קטנה.

JAMA. 2013;310:42-43, 75-84

לידיעה במדסקייפ