במחקר שכלל 406 נשים מהולנד עם תסמינים של לידה מוקדמת, טיפול אחזקה ב-Nifedipine לא הביא לשינוי בסיבוכים פרינטאליים בהשוואה לפלסבו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהדורת 2 בינואר, של כתב העת JAMA.
החוקרים מדווחים כי טיפול ב-Nifedipine שניתן למשך 12 ימים לא הביא לירידה בתוצא הסיום המשולב שכלל תמותה פרינטאלית, מחלת ריאות כרונית, אלח-דם ביילוד, דימום תוך-חדרי בדרגה 3 ומעלה, PVL (Periventricular Leukomalacia) מעל דרגה 1, או NEC (Necrotizing Enterocolitis).
החוקרים מהולנד ערכו השוואה בין Nifedipine ובין פלסבו כטיפול אחזקה בנשים בסיכון ללידה מוקדמת, שלא ילדו לאחר 48 שעות של טיפול טוקוליטי. המחקר האקראי ומבוקר נערך ב-11 מרפאות פרינטאליות במרכזים שונים בהולנד, בין השנים 2008-2010.
החוקרים חילקו באקראי נשים שלא ילדו לאחר טיפול טוקוליטי ראשוני במשך 48 שעות לטיפול פומי ב-Nifedipine בשחרור-איטי, במינון 20 מ”ג, כל שש שעות, עם מינון יומי כולל של 80 מ”ג, או פלסבו, למשך 12 ימים. עם זאת, הרופאים יכלו להעלות את מרווחי המינון לכל ארבע שעות. יילודים ששרדו את הלידה היו במעקב למשך עד שישה חודשים לאחר הלידה.
מהתוצאות עולה כי שיעור הסיבוכים הפרינטאליים לא היה שונה משמעותית בין קבוצת ההתערבות ובין קבוצת הביקורת (11.9% לעומת 13.7%; סיכון יחסי של 0.87).
תועדו חמישה מקרי תמותה של יילודים בקבוצת ההתערבות (2.5%), בהשוואה לארבעה בקבוצת הפלסבו (2.0%). גיל ההיריון ומשקל הלידה של התינוקות שנולדו לאימהות שטופלו ב-Nifedipine ואלו שטופלו בפלסבו היו דומים. בנוסף, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות במספר האשפוזים ליחידות טיפול נמרץ ביילודים, משך הטיפול ביחידות טיפול נמרץ או משך האשפוז הכולל בבית החולים.
מהנתונים עולה כי ייתכן וטיפול אחזקה ב-Nifedipine עשוי להועיל במידה מסוימת לנשים אלו. ממצאי המחקר מאשרים גם את תוצאות מחקרים קודמים להערכת Nifedipine וכן טיפולים טוקוליטיים אחרים, שמצאו כי כולם אינם יעילים בהארכת משך ההיריון או שיפור התוצאות הפרינטאליות.
JAMA. 2013;309:41-47
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!