מתוצאות מחקר חדש עולה קשר בולט בין הפרעות עיכול (דיספפסיה) ובין הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder או GAD) ואירועי דיכאון מג’ורי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קשר בין דיספפסיה ובין מחלות פסיכיאטריות דוגמת חרדה ודיכאון, אינו מוגדר היטב. מחקרים קודמים היו מוגבלים בשל העדר קריטריונים אבחנתיים סטנדרטיים. כעת, ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות והתחלואה הנלווית לדיספפסיה, כפי שמוגדרת לפי Rome III (משך של שישה חודשים) עם הפרעת חרדה מוכללת ודיכאון מג’ורי לפי קריטריוני DSM-IV-TR .
החוקרים ערכו סקר טלפוני אקראי שכלל שאלונים להערכת תסמיני דיספפסיה לפי קריטריוני Rome III, תסמיני הפרעת חרדה מוכללת ודיכאון מג’ורי לפי קריטריוני ה-DSM-IV-TR והקשר הכרונולוגי בין התופעות השונות.
מבין 2011 המשיבים, 8.0% ענו על קריטריוני Rome III להגדרת דיספפסיה, 3.8% דיווחו על הפרדת חרדה מוכללת ו-12.4% על אירוע דיכאון מג’ורי. בקרב משתתפים עם דיספפסיה נרשמה עליה של פי שתיים בסיכון ל-GAD (יחס סיכויים של 2.03, p<0.001) ועליה של פי שלוש בסיכון לאירוע דיכאון מג’ורי (יחס סיכויים של 3.56, p<0.001). לעיתים קרובות אירוע דיכאון מג’ורי ו-GAD הופיעו בו-זמנית עם דיספפסיה.
החוקרים מציינים כי דיספפסיה (יחס סיכויים של 3.56, p<0.001), אירוע דיכאון מג’ורי (יחס סיכויים של 2.39, p<0.001) ומין נקבה (יחס סיכויים של 2.48, p<0.001) ניבאו באופן בלתי-תלוי פניות תדירות להתייעצויות רפואיות, כאשר הפרעת חרדה מוכללת ניבאה באופן בלתי-תלוי הוצאות רבות על בירור רפואי (יחס סיכויים של 4.65, p=0.03).
לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי במקרים של פניות חוזרות לשירותי רפואה על רופאים לקחת בחשבון את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות.
Aliment Pharmacol Ther. 2012;36(8):800-810
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!