בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet מדווחים חוקרים כי ניתן לזנוח את נושא משיכה מבוקרת של חבל הטבור מהטיפול בשלב השלישי של הלידה, ללא עלייה משמעותית בסיכון לדימום חמור.

במחקר אקראי ומבוקר שנועד להעריך את חומרת אובדן הדם לאחר הלידה, נשים חולקו באקראי לגישת טיפול פשוטה המבוססת על כוח משיכה ומאמץ אימהי, או לגישה משולבת שכללה לידה עם משיכה מבוקרת של חבל הטבור וניתוק חבל הטבור. נשים בשתי הקבוצות טופלו ב-Oxytocin (10 IU) מיד לאחר הלידה; עיסוי של הרחם בוצע בהתאם למדיניות בבית החולים.

התוצא העיקרי היה אובדן דם של 1000 מ”ל ומעלה, ויחס הסיכון עמד על 1.09 (95% CI = 0.91-1.31). עם זאת, נחצה הגבול העליון של רווח בר סמך שנקבע כשוליים להגדרת העדר-נחיתות, כלומר, המחקר לא הצליח להדגים העדר-נחיתות.

החוקרים קובעים כי על-סמך הממצאים משיכה מבוקרת של חבל הטבור היא בטוחה וניתן להמשיך בכך במקרים בהם הדבר נהוג;  וכן כי המרכיב המרכזי של טיפול פעיל הוא מתן Oxytocin ובמקרים בהם לא ניתן לבצע בבטחה את מכלול הפעולות האמורות לעיל, יש להתמקד בעיקר בטיפול שנועד לכווץ את הרחם.

ההמלצות הנוכחיות של ארגון הבריאות העולמי (משנת 2007) כוללות מתן Oxytocin זמן קצר לאחר הלידה,משיכה מבוקרת של חבל הטבור וניתוק מאוחר של חבל הטבור וחיתוך חבל הטבור כאשר איש הצוות הרפואי מוכן להפעיל לחץ. ההנחיות המעודכנות מטעם הארגון בנוגע למניעה וטיפול לאחר לידה צפויות להתפרסם בקרוב.

המחקר נערך בין 1 ביוני, 2009, ועד 30 באוקטובר, 2010, וכלל נשים שהיו צפויות ללידה נרתיקית ב-16 בתי חולים ושני מרכזי טיפול  בארגנטינה, מצרים, הודו, קניה, פיליפינים, דרום אפריקה, תאילנד ואוגנדה. בסה”כ, כ-12,000 נשים חולקו באקראי לטיפול שמרני ומספר דומה לקבוצת טיפול פעיל. המחקר לא כלל נשים בלידה מתקדמת, אלו שלא יכלו לתת את הסכמתן בשל מצב חירום מיילדותי, נשים עם הפרעות נפשיות, או אלו שתכננו ניתוח קיסרי.

היעד העיקרי (העדר-נחיתות) היה דימום חמור לאחר-לידה, שהוגדר כאובדן דם של מעל 1000 מ”ל לאחר שעה ועד שעתיים בנשים שהמשיכו לדמם. יעדי סיום משניים (עדיפות) כללו עירויי דם, שימוש בתכשירים נוספים לכיווץ הרחם, אובדן דם של 500 מ”ל ומעלה, תמותה אימהית, הסרה ידנית של השליה, פרוצדורות כירורגיות, שילוב של תמותה אימהית ותחלואה חמורה והתחלת הנקה.

החוקרים כותבים כי למרות שהמחקר לא הדגים העדר-נחיתות, מהממצאים עולה כי הזרקת Oxytocin לאחר הלידה הינה המרכיב החיוני בטיפול בלידה, עם או בלי משיכה מבוקרת של חבל הטבור. הם מעריכים כי מבין 581 נשים, ניתן לנבא כי אישה נוספת תסבול מדימום חמור עם גישת הטיפול הפשוטה, בהשוואה לגישה המשולבת.

הסיכון ליעד המשני של דמם לאחר לידה היה גבוה יותר בנשים בקבוצת הטיפול  בגישה הפשוטה (יחס סיכויים של 1.07). שיעור ההסרות הידניות של השליה היה גבוה יותר משמעותית בקבוצה זו, עם זאת, החוקרים חשו כי הדבר נבע בעיקר משימוש תדיר ב-Ergometrine כטיפול מניעתי באחד המרכזים בפיליפינים. אובדן הדם הממוצע היה גבוה יותר בכ-11 מ”ל, כאשר השלב השלישי של הלידה ארך כשבע דקות יותר בנשים בקבוצת טיפול זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מספק את העדות הנרחבת ביותר עד כה להשפעות של משיכה מבוקרת של חבל הטבור כחלק מהלידה הפעילה וכי נראה כי גישה זו מוסיפה מעט מאוד למכלול הטיפול. מאחר שהמרכיב העיקרי של הלידה הוא Oxytocin, בתנאים בהם אין אפשרות למתן מכלול הטיפול, יש למקד את המאמצים במתן טיפול לכיווץ הרחם (בעיקר Oxytocin) להפחתת דימום לאחר לידה.

Lancet. Published online March 6, 2012

לידיעה במדסקייפ