בנשים עם דימום מוקדם במהלך ההיריון, אך ללא הפלה, קיים סיכון מוגבר לסיבוכי הריון בהמשך, והסיכון קיים גם בהריונות הבאים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק, שפורסמו במהדורת מאי של Obstetrics & Gynecology.
לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לעקוב אחר נשים הרות עם דימום נרתיקי במהלך הטרימסטר הראשון. לדבריהם, הוכח כי כמחצית מהנשים עם דימום במהלך הטרימסטר הראשון יאבדו את העובד עד לשבוע 20 להיריון, בעוד שנשים עם דימום, אך ללא הפלה, מצויות בסיכון מוגבר לסיבוכי היריון. במחקר הנוכחי, החוקרים ביקשו לבחון אם הסיכון נותר גם בהריונות הבאים.
החוקרים סקרו רשומות רפואיות אודות כ-800,000 נשים דניות שילדו ילד ראשון בין 1978 ו-2007, ותת-קבוצה של כ-540,000 נשים שילדו ילד שני במהלך אותה תקופת זמן.
שכיחות דימום נרתיקי במהלך הטרימסטר הראשון עמדה על כ-2% מהנשים בשתי הקבוצות. מבין הנשים עם דימום במהלך ההיריון הראשון, 6% ילדו את התינוק לאחר 32-36 שבועת היריון, זאת בהשוואה ל-4% מהנשים ללא דימום נרתיקי.
לידת פג בשלב מוקדם, לאחר 28-31 שבועות היריון, הייתה נפוצה יותר בנשים עם דימומים (0.9% לעומת 0.3%), וכך גם שכיחות היפרדות שליה (1.4% לעומת 1.0%).
בנוסף, פקיעת קרומים מוקדמת אובחנה ב-6% מהנשים עם דימום בטרימסטר הראשון ו-5% מהנשים ללא דימום.
לדברי החוקרים, בנשים עם דימום מוקדם במהלך ההיריון הראשון, אך ללא דימום בהיריון השני, עדיין זוהה סיכון מוגבר בהריונות הבאים ללידה מוקדמת ופקיעת קרומים מוקדמת: 8.2% מהנשים שילדו לאחר 32-26 שבועות היריון, בהשוואה ל-2.2% מהנשים ללא דימומים: הסיכון ללידה מוקדמת עמד על 4.8% ו-2.7%, בהתאמה.
שכיחות פקיעת קרומים מוקדמת במהלך ההיריון השני עמדה על 4% בקרב נשים עם דימום בטרימסטר הראשון במהלך ההיריון הראשון, זאת בהשוואה ל-3% מבין הנשים ללא דימומים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי על-בסיס הממצאים, ייתכן קשר בין דימום מוקדם במהלך ההיריון, לידה מוקדמת, היפרדות שליה ופקיעת קרומים מוקדמת, ואלו עשויים לספק רמזים אודות הגורמים המובילים לסיבוכים אלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!