מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-17 בנובמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי נשים שפיתחו רעלת היריון (Preeclampsia) עלולות לסבול מסיכון  מוגבר להיפותירואידיזם בהמשך ההיריון או אחריו.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין רעלת היריון ובין ירידה בתפקוד בלוטת התריס במהלך ההיריון או אחריו. לצורך כך בדקו החוקרים נתונים ממחקר ה- Calcium for Preeclampsia Prevention trialשנערך בארה”ב בשנים 1992-1995 וכלל מדידות של תפקוד בלוטת התריס לפני שבוע 21 להיריון (רמות הבסיס) ואחרי הופעת רעלת היריון (לפני הלידה) וכן במשתתפות ביקורת. בנוסף בדקו החוקרים נתונים ממחקר ה- Nord-Trondelag Health Study (HUNT-2) שנערך בנורבגיה בשנים 1995-1997 וכלל אף הוא מדידות של תפקודי בלוטת התריס. החוקרים כללו במחקר 141 נשים ממחקר ה-Calcium for Preeclampsia Prevention trial אשר סבלו מרעלת היריון ו-141 נשים נוספות עם ערכי לחץ דם תקינים כביקורות. כמו כן, הם כללו 7,121 נשים ממחקר ה-HUNT-2 שילדו לראשונה בשנת 1967 או לאחר מכן.

יעדי המחקר העיקריים של מחקר ה-Calcium for Preeclampsia Prevention trial כללו את תפקודי בלוטת התריס, רמות human chorionic gonadotrophin (hcg), ורמות antiangiogenic factor soluble fms-like tyrosine kinase 1. יעדי המחקר העיקריים של מחקר ה-HUNT-2 כללו את יחס הסיכויים (OR) למדידת רמות TSH מעל הנורמה בנשים עם היריון בודד ורעלת היריון לפני ההצטרפות למחקר.

החוקרים מדווחים כי במחקר ה- Calcium for Preeclampsia Prevention trial נמצאה עליה של פי 2.42 ברמות TSH בנשים שפיתחו רעלת היריון, בהשוואה לעליה של פי 1.48 ברמות TSH במשתתפות הביקורת. יחס רמות TSH לפני הלידה לעומת הרמות הבסיסיות, במשתתפות עם רעלת היריון לעומת הביקורות היה 1.64 (95% CI 1.29-2.08), וכמו כן, בנשים עם רעלת היריון נצפתה ירידה גדולה יותר ברמות free T3 (יחס נשים עם רעלת היריון לעומת ביקורות 0.96, 95% CI 0.92-0.99). החוקרים מוסיפים כי בנשים עם רעלת היריון נמדדו רמות TSH גבוהות יותר בדגימות לפני הלידה, בהשוואה למשתתפות הביקורת (OR 2.2, 95% CI 1.1-4.4). לדבריהם, ב-2 הקבוצות נמצא קשר מובהק בין העלייה בערכי TSH ובין עליה ברמות fms-like tyrosine kinase 1 לפני הלידה.

במחקר ה-HUNT-2 מצאו החוקרים כי לנשים שסבלו מרעלת היריון במהלך הריונן הראשון, היה סיכוי גבוה יותר למדידת רמות TSH גבוהות מהנורמה (OR 1.7, 95% CI 1.1-2.5). בנוסף, לנשים שפיתחו רעלת היריון היה סיכוי גבוה יותר לסבול מתת-תפקוד של בלוטת התריס בהיעדר נוגדני thyroid peroxidase (OR 2.6, 95% CI 1.3-5.0), מצב המשקף קרוב לוודאי היפותירואידיזם שלא על רקע אוטואימוני. בנשים שסבלו מרעלת היריון במהלך ההיריון הראשון והשני שלהן, הסיכוי לכך היה גבוה אף יותר (OR 5.8, 95% CI 1.3-25.5).

בין מגבלות המחקרים מציינים החוקרים את המערך התצפיתי, וכי במחקר ה– Calcium for Preeclampsia Prevention trial לא נערך מעקב לאחר הלידה.

החוקרים מסכמים כי נמצא קשר בין רמות fms-like tyrosine kinase 1 ובין התפתחות היפותירואידיזם תת-קליני במהלך ההיריון. הם מדווחים כי גם 20 שנה לאחר ההיריון הראשון סבלו נשים רבות מתת-תפקוד של בלוטת התריס, וכותבים כי ייתכן שרעלת היריון עלולה להיות כרוכה בסיכון מוגבר לפתח היפותירואידיזם מאוחר יותר.

BMJ, 2009

לידיעה במדסקייפ