ממחקר חדש, שפורסם בגליון 13 בינואר של Lancet, עולה כי עדיין לא אם יש לטיפול טרום לידתי בזיהום Toxoplasma Gondii השפעה על הדבקה מאם ליילוד, או ביטויים קליניים של Congenital Toxoplasmosis.
במדינות אירופאיות רבות מציעים באופן רוטיני בדיקות טרום-לידתיות ל-Toxoplasmosis, כך שניתן יהיה לטפל באמהות נגועות באנטיביוטיקה, במטרה להוריד את הסיכון להדבקה מאם ליילוד, ובמידה ויש זיהום עוברי, להקטין את הפגיעה ביילוד. עם זאת, יעילות הטיפול הטרום-לידתי עדיין אינה ברורה.
בכדי לבחון את הנושא, החוקרים סקרו 26 מחקרי עוקבה, המבוססים על בדיקות סקר אוניברסליות ל-Congenital Toxoplasmosis. הם הבדילו בין מטה-אנליזות שהתבססו על נתונים אינדיבידואלים לקבוע את השפעה התיזמון וסוג הטיפול הטרום לידתי על הדבקה ורטיקלית של זיהום וביטויים קליניים לפני גיל שנה.
לדבריהם, אין מחקר רנדומלי שהוכיח את יעילות הטיפול הטרום-לידתי ב- Congenital Toxoplasmosis.
ממחקרים תציפיתיים (כלומר, לא רנדומלים), עולה כי אין לטיפול טרום-לידתי השפעה ברורה. יש מגמה של ירידה בשיעור הזיהומים בחולים שטופלו מוקדם יותר, אך ניתן להסביר זאת בהטיות מתודולוגיות.
באופן ספציפי, בקרב 1,438 אמהות שטופלו, החוקרים מצאו עדויות חלשות לכך שטיפול שהחל בתוך 3 שבועות מ-Seroconversion הוריד את שיעורי ההדבקה מהאם ליילוד, בהשוואה לטיפול שהחל לאחר 8 שבועות, או יותר.
בקרב 550 יילודים עם הזיהום, הם לא מצאו עדות לכך שטיפול טרום-לידתי הוריד משמעותית את הסיכון לביטויים קליניים של זיהום T. Gondii. הם גם מצאו קשר חזק בין Seroconversion בשבוע הריון מתקדם יותר, ובין סיכון מוגבר להדבקה מהאם ליילוד, וירידה בסיכון לנגעים תוך-גולגולתיים, אך לא מצאו קשר עם נגעים בעיניים.
החוקרים סבורים כי ממצאים ממחקרים תצפיתיים אינם צפויים לשנות את תוצאות מחקרם. לטענתם, רק מחקר רנדומלי ומבוקר גדול יוכל לספק עדויות תקפות באשר לתועלת טיפול טרום-לידתי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!