הרפואה בראי ההיסטוריה תחיית האנטומיה


בימי הביניים עלתה קרנה של האנטומיה באופן הדרגתי.

האפיפיור באותם הימים אסר נתיחת גופות בדרך כלל.  הותרה נתיחת גופות של עבריינים עליהם נגזר גזר דין מוות, וזאת התקיימה לעיתים רחוקות. לדוגמה, באוניברסיטת Tubingen  הותר לנתח  גופת עבריין אחת  לשלוש שנים. השתתפו בנתיחה מלומדים ואנשי מקצוע, רופאים וסטודנטים. אך מעשית הנתיחה נעשתה על ידי פועל שהוכשר לכך.  הפרופסור ישב על במה והצביע על החלקים השונים.  המשתתפים נדרשו  להעלות תפילות  לעילוי נשמת המת ולהיות נוכחים בקבורת שרידי הגופה לאחר הנתיחה. עיקר תשומת הלב התמקדה באיברים הפנימיים של הבטן והחזה. הגפיים נבדקו רק באופן שטחי  והמוח בכלל לא. 

Mondino de Luccii עשה את הצעד הראשון לתקן את הוראת האנטומיה.  Mundinus   חי בין השנים 1275  ועד 1326 ולימד באוניברסיטת בולוניה.  מונדינוס הפשיל  את שרווליו  וניתח גופות בעצמו. את ספרו באנטומיה מעשית, הוא הוציא לאור בשנת 1316. ספר זה היה בשימוש משך מאתיים שנה ועל אף שגיאותיו הרבות,  נדפס בארבעים מהדורות. זכותו של מונדינוס בזה, שביצע את הנתיחות בעצמו. המאזינות שלנו ישמחו לשמוע, כי הוא נעזר בתלמידה מבריקה בשם Alexandra Galiani. 

לאחר תחיית האנטומיה, באה תורה של הכירורגיה. הרפורמה בכירורגיה נעשתה על ידי תלמידו של  מונדינו   Guy de Chauliac.

‘Guy  שנחשב למנתח הגדול של המאה הארבע עשרה, למד רפואה ותיאולוגיה באוניברסיטאות Montpellier   ושל  Montpellierהוא התמנה לחצרו של האפיפיור  שנמצא בעת ההיא בעיר Avignon  ותפקד  כרופא וכומר גם יחד.

בעת מגפת הד?ב?ר בשנת ,1348  הוא  טיפל בחולים בעירו. הוא עצמו נדבק וחלה אך שרד.

ספרו (  Chirurgia Magna    ) נכתב בשפה הלטינית, ומאוחר יותר תורגם לצרפתית והיה ספר כירורגיה מקובל עד למאה השש עשרה. לגבי התכונות הנדרשות מכירורג  הוא  מזכיר אדיבות, הימנעות מאלכוהול, אדיקות, עשיית חסד ושינאת בצע.

מאידך, כירורג חייב גם להכיר  בערך עצמו. אחת משיטות העבודה שלו היה לנתח בבקע המפשעה כאשר החולה נמצא בתנוחת Trendelenburg. 

מקובל היה בזמנו להסיר את האשך  בצד הבקע בעת הניתוח. לדעתו  נוהל זה לא היה נחוץ והוא נמנע מלכרות את האשך.

לחולים האורתופדיים ששכבו במיטתם, תלה  חבל מעל מיטתם כדי לאפשר להם להתיישב,  כפי שאנו עושים עד עצם היום הזה. שבר עצם הירך הוא יישר באמצעות משקלות שהצמיד לכף הרגל כדי להאריך את הרגל ולהחזיר את העצמות למקומם.

כאמור, הוא נחשב למנתח הגדול של המאה ה- 14.                                                             

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/07/2026

בעוד מחקרים קודמים הוכיחו את בטיחותה של ETEF בפגים יציבים (VLBW), מחקר אקראי מבוקר (RCT) זה נועד להעריך את היעילות ואת הבטיחות של גישה זו בהשוואה להזנה שמרנית (CEF)

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

מקור: Pediatric Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/06/2026

במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן