מטרת המחקר הייתה לבדוק אם הנקה בלעדית וממושכת משפיעה על הסבירות של איחור התפתחותי במוטוריקה גסה ועדינה בילדים. כמו כן, נבדקה ההשפעה של גורמים, שיכולים להסביר את ההבדלים, שנראו.

דגימת המחקר כללה את כל התינוקות היחידים, שנולדו במועד, ששקלו מעל 2500 גרם בלידה, שלא שהו ביחידה של טיפול מיוחד בתינוק ואשר האימהות שלהן השתתפו בסקירה הראשונה של מחקר קוהורט Millennium. מידע שלא היה זמין הוריד את דגימת המחקר ל-14,660 (945) נבדקים עם מידע מלא.

כמעט מחצית מהתינוקות (47%) הואכלו בהתחלה על ידי הנקה בלבד, אך רק 3.5% מהם עדיין ינקו בלבד לאחר גיל של 4 חודשים, ו-34% מהם לא ינקו כלל. 9% מהתינוקות אובחנו עם פגיעה בקואורדינציה של מוטוריקה גסה ו-6% זוהו עם איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה עדינה בגיל 9 חודשים. הפרופורציה של תינוקות, ששלטו באבני הדרך ההתפתחותיים עלתה עם משך ובלעדיות של הנקה. תינוקות, שאף פעם לא ינקו, היו עתידים ב-50% יותר להיות בעלי איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה גסה בהשוואה לתינוקות, שינקו לפחות למשך 4 חודשים (10.7% מול 7.3%). כל חלב אם גם היה קשור חיובית להתפתחות : תינוקות שאף פעם לא ינקו היו עתידים ב-30% יותר להיות בעלי איחורים במוטוריקה הגסה בהשוואה לתינוקות, שניתנה להם כמות מה של חלב אם עד גיל חודשיים (10.7% מול 8.4%). ה-OR עבור איחור במוטוריקה גסה לא הוחלשו לאחר תקנון לגורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים או פסיכולוגיים. לתינוקות, שאף פעם לא ינקו, הייתה סבירות של לפחות 40% יותר לפתח איחור במוטוריקה עדינה בהשוואה לתינוקות, שניתן להם חלב אם לתקופה ממושכת.

לסיכום, תוצאות המחקר מציעות, שהאפקט המגן של הנקה על השגת אבני דרך במוטוריקה גסה מיוחסת למספר מרכיבים בחלב אם או למאפיין ההנקה. האפקט אינו תוצר מצב סוציואקונומי גבוה, השכלה או סגנון החיים של ההורים, בגלל ששליטה בגורמי אלה לא הסבירה את אף אחד מהקשרים הנ”ל. בניגוד לכך, הקשר בין הנקה ובין איחור במוטוריקה עדינה הוסבר על ידי גורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים ופסיכולוגיים.

הערות עורך:

כולנו יודעים ומוקירים את היתרונות הרבים בחלב אם לעומת התחליפים השונים, זהו מאמר נוסף הסוקר יתרון נוסף של מניעת פגיעה במוטוריקה גסה בילודים יונקים לעומת כאלה שלא ינקו. נראה לי, אולם, כי קשה לעשות זאת במחקר רטרוספקטיבי ולבודד את כל המשתנים הסוציודמוגרפיים ופסיכולוגיים המצויים וודאי משפיעים על מחקרים מסוג זה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 3 September 2006, pp. e682-e689